אגלה לך סוד:
כל אדם, אולי מלבד בודדים (וגם את זה אפשר לתלות במקריות ובתזמון), בסופו של דבר עלול למצוא את עצמו "מאוהב" באשה אחרת, כשהוא נשוי לאשה שהוא אוהב. צריך לעשות חלוקה בין אהבה, כדבר שמשקיעים בו מתוך הכרה שכלית (מלבד הרגש שמעורב), לבין התאהבות כרגש נטו (מה שמכונה "כימיה"). זה ההבדל בין אהבה התלויה בדבר לאהבה שאינה תלויה בדבר. ונדמה לי שאפשר באותו אופן לחלק בין אהבת האדם את עצמו - ומתוך כך דרישה לחיות לצד אשה שתספק את צרכיו ואת רגשותיו - לבין אדם שבאמת אוהב את אשתו, שטובתה אצלו קודמת לטובתו. והלוואי שנזכה לאהוב ככה. אז זו דעתי: אדם שאוהב את אשתו באמת, אהבה אמיתית, לא יעזוב אותה לטובת אשה אחרת, כי הקשר שלו לאשתו הוא לא מבוסס רגש בלבד, אלא יש בו מעבר.