שאלה

עגנון

New member
שאלה

למי מכם שקרא את שלום עליכם בשפת המקור, תרגומו של מי עדיף י.ד. ברקוביץ´ או אהרוני?
 
לדעתי ברור שברקוביץ עדיף

אמנם הוא לא מדויק כמו אהרוני אבל הוא שומר על הלחלוחיות של המקור. אהרוני יבש כמו צנון. ניסיתי לקרוא כמה מן התרגומים שלו והם מדויקים ומשעממים. תרגום זה לא רק העברה של המלים משפה לשפה כי אם גם ניסיון לשמור על רוח הדברים. בזה אהרוני נכשל. ולא צריך לשכוח שברקוביץ קיבל את הסכמתו של שלום עליכם שידע עברית היטב.
 

עגנון

New member
ראה

דווקא יותר ניהנתי מאהרוני, שמר על חלק מהמלים בשפת המקור (ולא תרגם לשבת טובה), מה גם שאהרוני מצייר את שלום עליכם יותר עממי מברקוביץ´ מה שבאמת הוא היה. אני חושב שאין ראיה מכך שברקוביץ´ קיבל הסכמה, אתה יודע, הכל נשאר במשפחה...
 
אהרוני או ברקוביץ ../images/Emo103.gif

שלום עליכם ליווה את תרגומו של ברקוביץ והסכים לתרגום הזה, אבל בשנים האחרונות, לאחר מחקרים רחבים שנעשו בכתבי שלום עליכם, הולך ומתברר שברקוביץ הוציא הרבה קטעים חשובים מתוך כתביו של שלום עליכם ופירסמם ללא הקטעים הללו. הוא הפעיל צנזורה על דברים שהוא חשב שאינם ראוים לקורא העברי או שאינם ראוים כלל. פרקים שלמים מ"מאָטל פּייסי דעם חזנס" הושמטו בתרגום העברי שלו. אני מתייחס למהדורה המפורסמת והמוכרת ביותר של התרגום – ניו יורק 1923, מהדורה שעד היום מוכרים פקסמיליות ממנה. הגישה לתרגום באותה תקופה היתה כזאת שאיפשרה חריגה משמעותית ממילות הסיפור המרכזי, וקידשה את שמירת האוירה המקורית של הסיפור. אלתרמן כבר אמר על זה: "אשה נאמנה אינה יפה, ואשה יפה אינה נאמנה", כאשר רוצים לשמור על יפי הסיפור בשפה שאליה הוא מתורגם, הכרח לשנות משהו מסדר המילים או מפרטים חשובים אחרים שצצים אסוציאטיבית בסיפור המקורי. בעשרות השנים האחרונות התהפכה הגישה על פיה. תרגום טוב פירושו, תרגום הצמוד כמה שיותר למילות המקור, ואם על ידי זה מאבדים את רוח הסיפור הרי שאין בכך חסרון. לאלה שבכל זאת מתעקשים לטעון שהחסרון ניכר, מיד תבוא התשובה: "אי אפשר לתרגם משפה X לשפה Y", ובזה פוטרים את הדיון. אהרוני ניסה ככל יכולתו להתקרב למילים המקוריות, וכל מילה שנדמה היה לו שאין לה תרגום ראוי או שה"ארומה" שלה תלך לאיבוד בתרגום העברי, השאיר במקומה וניסה לשלב אותה בתרגום. יצא מין שעטנז שמריח אמנם חזק מאוד מיידיש, אבל מטרתו של שלום עליכם לא היתה שהסיפורים שלו "יריחו יידיש", ולכן ניתן לומר שאהרוני מפספס את המטרה. מעבר למה שאמרנו: תרגומו של אהרוני מתאים לקורא שיודע כמה מילות יידיש ורוצה להתבסם בביטוים יידישאיים בלשונם המקורי. קורא זה ימצא את תרגומו של אהרוני יפה ביותר. אני לכן ממליץ, בניגוד לדעה הרווחת בין מומחי השפה היידיש ומומחי שלום עליכם, לקרוא את תרגומו של אהרוני, ולא להתבייש בזה.
 
על טעם ועל ועל ריח ... כידוע

אני מוצא את תרגומיו יבשושיים וחסרי חן, למרות המלים ביידיש שהוא משאיר בטקסט. התרגום צמוד מדי לטקסט המקורי והחן שיש לשלום עליכם הולך לאיבוד. אבל זו היא דעתי הפרטית.
 
מה היית ממליץ למי שלא יודע יידיש

למי שלא יידיש כדבעי, ומכיר רק אי-אלו מילים, יהנה מהתרגום של אהרוני. [איך שטאַרב פֿאַר היץ....]
 
את שלום עליכם מומלץ לקרוא פעמיים

פעם בתרגום של י.ד.ברקוביץ. ופעם שניה בתרגום של אהרוני. והכי מומלץ, לקרוא את המקור באידיש, אח"כ לעבור לכתבי ש.י עגנון. (איך שטארב אויכעט פון דער היץ...)
 

מיידעלע

New member
ברקוביץ או אהרוני

שלום לכולם, זה אחלה פורום ואני מצטערת שחא גיליתי אותו קודם. לצערי, אני לא יכולה לכתוב ביידיש (בנתיים לא).אני מתעניינת בכל מה שקשור לשלום עליכם, לתרב והשאלה שלי היא: האם ידוע מה היה תוכן הפרקים שהושמתו מ"מוטל בן פסיה החזן? תודה מראש
 
למעלה