שאלה...

שאלה...

אני קוראת כמעט את כל מה שנכתב וחשה את הכאב שמאחורי המילים של כולם!
ובאמת התחושה שיש פה יש את ההבנה הכי גדולה התמיכה והיעוץ.
כמה טוב שיש את הפורום הזה!
אני כרגע במצב של דאגה מתמדת לאמא.... כל רגע פנוי שיש לי אני נוסעת להיות איתה....
המטפלת לא מפעילה אותה כמו שצריך.... "תפסה קצת תחת" ומה שמעניין אותה זה ימי החופש שלה.... (אני אפרט יותר בפעם אחרת....)
אבל רציתי לשאול, מחברת כ"א העבירו לי רשימת חגים... ויש שם ב-8 במרץ "יום האישה הבינלאומי" - ממתי זה חג שאני אמורה לשלם עליו?
לא נראה לי.... מחר יהיה "יום הכלב הדלמטי" (אני בכוונה צינית) וזה גם יחשב חג?
היא התחילה לצאת לשעתיים החופשיות שלה בין 18 ל-20 שזה בשעות לא כ"כ טובות מבחינת הטיפול באמא - השעתיים שלפני ארוחת ערב ושינה...
האם זה מקובל? או שהשעתיים צריכות להיות בערב?
האם מקובל להגדיר/להגביל "שעות אינטרנט"? היא מתקשקשת לפעמים בסקייפ באמצע היום עם הבת שלה שמודדת לה בגדים שקנתה....
לא יודעת איך לנהוג.... לא רוצה שהיא תנצל את אבא (בעיקר) , רוצה שתעשה מה שצריך מתי שצריך וזהו! ושתקבל את כל מה שמגיע לה!
טוב, אני חושבת שאני קצת אמוציונלית כרגע.... אז אסיים ואשמח לשמוע תגובות ותשובות.
 
שלום נוריתה

לגבי חגים שמגיעים לה, יש רשימה מסודרת לפי ארץ מוצא, נראה לי 9 ימי חג.
אם הגברת רוצה חג אחר, עליה לוותר על אחד מהרשימה
צריך להחתים אותה על כל יום חופשי וכל יום חג
לגבי האינטרנט יש באמת בעייה כי עכשו זה זמין כל הזמן.
כדאי לדבר איתה על כך ולהבהיר לה שהיא יכולה להשתמש אך רק כשאמא נחה או ישנה או לא זקוקה לעזרתה או לתשומת ליבה.
לגבי שעות הערב, נראה לי מוגזם, אתם צריכים ללהבהיר לה שהיא מטפלת באמא ולא אתם ואם אלה השעות של האכלה, הלבשה או השכבה, היא צריכה להיות שם ואחר כך תצא או קודם, לפי מה שמתאים לכם ולא לה.
בקיצור, לא לוותר, להיות אסרטיביים אך גם מתחשבים
בהצלחה, טובה
 

hregev11

New member
נוריתה

סליחה על ההתפרצות, אבל עד כמה שזכור לי מגיע לעובד זר 9 ימי חגים מתוך הרשימה, כפי שטובה כתבה לך.

דבר נוסף, העובד רשאי לצאת לאחר השכבת המטופל לישון כמובן לאחר האוכל והרחצה וכל זאת לאחר השעה שמונה.
שיהיה בקלות חני
 

yekantalisa

New member
לדעתי עליך להיות אסרטיבית

היא חצופה. לעזוב הכול ולצאת בשש, לקראת א. הערב וההשכבה לישון???? מעצבן. האם אביך מסוגל להישאר איתה בגפו משמונה בערב ואילך?
בעייתי משהו, לא? אולי עדיף שתצא בין ארבע לשש.
את יודעת, היתרון של העו"ז ההודית היה החשש שלה לצאת בגפה. היא ל א יצאה מהדירה. שהתה שם *כל* הזמן, כשהפיצוי היה חופשת סופ"ש מעט יותר ארוכה. כשאמי ישנה את "שנת המתים" המסוממת אחה"צ, ראינו אותה במצלמה רוקדת עם הסרטים הבוליוודיים. דווקא חינני.
בסך הכל טיפלה בה מעולה, אבל אמא לא סבלה אותה...
אם תחליטו בסופו של דבר להעבירה למסגרת אחרת, אשמח להמליץ. בעצם, המלצתי במסר, נכון??. אמי מטופלת וחיונית לאין ערוך בהשוואה לתקופה הקודמת. ודואגת לחברתה החדשה, משדלת אותה לאכול, והן מטיילות להן שלובות ידיים בחצר הפנימית. כפי שכבר סיפרתי, "קבוצת השווים" היא רכיב חשוב בזהות העצמית. וכשאני באה באמצע פעילות, היא מבקשת שאחכה שתסיים. לא ייאמן.
 
ערב טוב,

אכן בדוק מגיע לה 9 ימי חג, ובכלל לא חשוב איזה חגים אלה ואם בכלל הם חגים, יש להם תכסיס מאוד נפוץ, לפחות פה בצפון, הם חוגגים את החגים בימי שישי שבת כשהם בחופש, ומקבלים עבורם כסף, כי למעשה הם לא יוצאים לחופש חג.
בכל מה שקשור לשעות החופשיות ולאינטרנט, אלה דברים מאוד גמישים, אני כבר הרמתי ידים בכל מה שקשור לאינטרנט, כל עוד הדברים האחרים בגדר הנורמה, אחרי הצהרים בין 5 -7 הוא באינטרנט וכמובן בשעות הערב אלה שעות די מתות בכל מה שקשור בטיפול בבעלי, אני רואה לפעמים שהוא היה בפייסבוק בשעות הבוקר, בשעות שלא כ"כ מתות לגבי הטיפול בבעלי, אבל ירדתי מהנושא, העלמתי עיין. במשך היום הוא לא לוקח חופש, בצהרים הוא ישן יחד עם בעלי, כך שבעיה זאת לא עלתה על הפרק כלל וכלל, צריכים לדעת איפה כן ואיפה להעלים עיין, אין דרך אחרת איתם.

שיהייה לך בהצלחה,
ניצה.
 
תודה לכולם על התגובות

תודה לכולם על התגובות .
אני מתנצלת מראש עם זה ארוך.... אני מרשה לעצמי לפרוק פה את כל מה שעובר עליי עם אנשים מקסימים שמבינים.
אכן שאלה קשה איפה עובר הגבול הדק שבין זילזול של המטפלת בכל מה שקשור בטיפול באמא לבין החמלה שאני חשה כלפיה בתור אישה שעזבה בנות ונכדה ובעל(שלדעתנו התעלל בה) ואת ארץ מולדתה ועברה לארץ חדשה שפה חדשה אנשים חדשים....
קיבלנו אותה הכי הכי יפה שאפשר! ועדיין אני שומרת על יחס לבבי אליה.... בהתחלה היא לא רצתה בכלל לצאת מהבית והיתה נכנסת לחדר לשעתיים בין 13-15 בזמן שאמא ישנה. פתאום כל מה שמעניין אותה זה החגים והחופשות....
אני מנסה להראות לה שאמא יכולה להיות מאוד פעילה ולעזור בהרבה דברים.... - למשל בשישי הגעתי עם פרחים לשבת וסלסלת תותים... מיד הפעלתי את אמא בסידור הפרחים , בלזרוק את האשפה לפח... ואז התותים... שטפנו אותם והראתי לאמא איך לחתוך לפרוסות ע"ג משטח... ואמא שטפה וחתכה ביד! - ז"א לא ע"ג משטח החיתוך... היא היתה מהירה מדוייקת וזה היה תענוג!!!!! והמטפלת עברה מידי פעם והסתכלה לא רצתה להיות מעורבת... ועשתה קצת פרצוף שלא מצא חן בעיניה שמלכלכים את המטבח שלה.... ואמא דווקא ניקתה את הכיור בכזו יסודיות!
זה למעשה התחיל בצהריים שאמא סירבה לאכול! ולמרות שדיברתי איתה והיא בד"כ עושה מיד את מה שאני אומרת אבל הפעם היא פשוט סירבה לאכול!
וכשהגעתי אחרי הפרחים והתותים אמרתי לה" " אמא אני רעבה... בואי נאכל יחד" והוצאתי את הצלחת מהמקרר ביקשתי מאמא עזרה בהוצאת הסלט מהצלחת לצלחת אחרת והיא עשתה את זה נהדר! ואז חיממתי את האוכל וישבנו לאכול יחד תוך כדי שהיא גם מאכילה אותי.... והיא אכלה הכל!!! והמטפלת היתה עם "פרצוף" בגלל שאמא לא אכלה... כאילו לא מוצא חן בעיניה.... לא יודעת....
ועוד משהו....
השבוע אבא התקשר שאמא יורקת ליחה בכיור במטבח והמטפלת - זה מגעיל אותה! והיא לא יכולה לאכול בגלל זה.... הסברתי לאבא שאמא לא עושה דווקא וזה חלק מהמחלה וצריך בעדינות.... אח"כ דיברתי עם אחי והוא התפרץ בכעס!!!! : "מה ז"א זה מגעיל אותה? מה היא באה לבית מלון? לחופשה? אם זה מגעיל אותה שתשים כפפות! ומה יהיה כשאמא לא תשלוט בצרכים?" ואז הבנו שהיא כבר מגזימה! הגעתי להורים ארה"צ - המטפלת לא היתה. אמא היתה עצובה ומכונסת בעצמה... בשניה! "הערתי אותה" לקחתי אותה לטיול, קטפנו פרחים ישבנו בגינה וליטפתי אותה והיא היתה כמו "גור קטן" שצמא לליטוף לאהבה.... - כאב לי!
כשחזרנו הביתה אז אבא אמר שזה עושה טוב לאמא שאנחנו באים ושאולי נעשה תורנות שכל יום יומיים אחד מהילדים יבוא להיות עם אמא.... לכשעצמו רעיון מבורך אבל אחי ואני עובדים ואומנם זמינים לכל דבר תמיד אבל לא יכולים "להתחייב" על יום יום... ואחותי בכלל לא בתמונה....
אז שאלתי את אבא אם זה בגלל שהמטפלת יוצאת בשעות אחרה"צ וקשה לו להיות עם אמא לבד? ואם זו הבעיה נבקש מהמטפלת שתצא בשעה שאמא נחה/יושנת בצהריים... ואבא מיד קפץ שלא! - נראה לנו שהמטפלת קלטה שבעבור אבא היא-המטפלת "המושיעה שלו" כי היה לו ממש קשה! ועכשיו היא מוציאה ממנו ימי חופש וכל מה שהיא רוצה...

המטפלת עושה את מה שמוטל עליה מבחינת רחיצה לבישה בישול טיול .... אבל לא מעבר לזה! היא לא יודעת (או אולי לא רוצה) איך להפעיל את אמא ביצירה בהתעמלות .... לא מנסה לשתף אותה בהכנת ארוחה בקיפול כביסה בכל דבר שאמא מוכנה ורוצה לעשות. למה???? בגלל שזה לוקח יותר זמן? כי היא רוצה לתקתק עניין ולצאת לחברה שלה? מה זה???
יש גם בעיה שבכדי להעביר למטפלת את הדברים אנחנו זקוקים לעזרה מחברת כ"א שתבוא לתרגם לה... והחברת כ"א לא בדיוק משתפת פעולה... כבר שבועיים אני רודפת אחריה שנקבע פגישה....

אני יודעת שזו מחלה ארורה ושמצפים לנו ימים וזמנים קשים יותר .... אבל אני לא חושבת על העתיד! אני עסוקה בהווה!!! מה לעשות עכשיו לטובת אמא! וקשה לי ההתנהגות של המטפלת....

אין לי בעיה שהיא יוצאת ואני גם חושבת שזה טוב עבורה להתאורר קצת אבל בואי נגדיר ביחד שעות שיהיה ברור ונוח לכולם!
אין לי בעיה שהיא מדברת בסקייפ עם הבנות שלה אבל לדבר עם הבת יותר מחצי שעה כשהבת מודדת לה בגדים שקנתה.... זה יכול לחכות לערב!!!
אין לי בעיה להמשיך לפנק אותה בבגדים שהייתי מביאה לה אבל תפנקי קצת את אמא... תתיחסי אליה בהבנה שזו אישה חולה!

טוב... כתבתי כבר יותר מידי....

נקווה לטוב!
שבוע טוב לכולם!
נוריתה
 
למעלה