שאלה.....

ליזי133

New member
הרבה פעמים אני אמורת את זה....

לא מספיק לאנשים לרוב.....
 

Apikachu L

New member
יש איזו אובססיה חברתית עם לתייג

ולא רק זה, אלא אם מישהי לא מתאימה לתגית שלה, אז להתאים אותה בכח, ולא לשכוח לרדת עליה קצת בדרך...

קרה גם לי.
 

ליזי133

New member
שאלה.....

קורה לי כבר לא פעם קרה, שקוראים לי אישה. אז אם נתחיל מזה, שאני לא אישה, מבחינתי, אני ילדה. לפחות.
ואז שואלים (תמיד, אגב.) "אז מה את? גבר?" ואני לא. אולי הייתי רוצה להיות, להיוולד ככה, אבל אני לא.
ומה האופציה לתשובה?
איזו תשובה אני כבר יכולה למצוא?
אני לא אישה. אני לא רוצה להיות 'אישה', אבל אני גם לא 'גבר'.
...


 

ליזי133

New member
מוכר....

לחלוטין. בעיקר ביסודי, אח"כ גם, אבל פחות...
בינתיים בתיכון דווקא לא... אב נראה מה יהיה ההמשך...

 

Apikachu L

New member
לגמרי מזדהה איתך

את יכולה גם לומר שאת קצת צעירה מכדי שיקראו לך אישה ביינתיים.
או לומר "זה שאני לא אישה לא אומר שאני גבר" - אבל תלוי מי שואל. אם זה הורים או משהו, לא נראה לי שאפשר להתחמק מאישה.
הכי גרוע לדעתי - נערה. :-{
 

ליזי133

New member


בינתיים אני ממשיכה עם 'ילדה', לכל אדם שהוא, קרה גם עם סבתא כמה פעמים... אבל זה סיפור אחר, ארוך, לא קשור, ואת יודעת איך זה סבתות כאלה...

גם לנערה אני לא ממש מתחברת, הכי קרוב זה ילדה...
הורים לא, הם פונים בשם, בלי קשר ל'תארים' למיניהם...


 

ליזי133

New member
עוד שאלה, אם אפשר....

דעתכם/ן על ג'נדרקוויריות, משהו שנולדים איתו? מפתחים במהלך החיים? בילדות? בגיל מבוגר? משהו שמתפתח בגלל חוויה מסויימת? או אולי משהו שנולדים איתו ומגלים בעקבות חוויה מסויימת?
מה דעתכן/ם?
אני, בכל מקרה, לא זכור לי שרציתי להיות בן בילדות. להפך, רציתי להיות בת, אפילו שהייתי דיי טומבוי כזאתי. אח"כ פחות, בעיקר אחרי היסודי הייתי פחות טומבוי. אבל עדיין רציתי להיות בת, נראה לי. אני חושבת שאיפשהו בסוף-אמצע חטיבה הפסקתי לרצות להיות בת. ואני רוצה פחות ופחות ופחות.... עכשיו גם חושבת שהייתי מעדיפה להיוולד כבן.
אז זה לא נשמע כמו משהו שנולדתי איתו, הרי יש ילדים שרוצים להיות בת כבר בגיל 5, למשל, ולהפך בנות שרוצות להיות בן, כבר בגיל ילדות צעיר...
בקיצור, מה דעתכם/ן על ג'נדרקוויריות?

 

snoopytush

New member
מיקס של תורשה וסביבה

אני חושבת שאני אישית אם בנים לא היו מציקים לי יכול להיות
שפחות הייתי מחפשת למשל בנים נשיים ואולי הייתי מושפעת
מהסטיגמות החברתיות הרווחות למרות שלדעתי דווקא בתקופה האחרונה
לעומת פעם יותר מקובל שנים יכולים להיות נשיים או עדינים.
 

snoopytush

New member
שילוב של תורשה וסביבה

אני חושבת שאני אישית אם בנים לא היו מציקים לי יכול להיות
שפחות הייתי מחפשת למשל בנים נשיים ואולי הייתי מושפעת
מהסטיגמות החברתיות הרווחות למרות שלדעתי דווקא בתקופה האחרונה
לעומת פעם יותר מקובל שנים יכולים להיות נשיים או עדינים.
 

lily kane

New member
משהו שנולדים איתו ומגלים בעקבות חוויה מסויימת

לפחות זו דעתי
אני מאמין שיש הרבה יותר אנשים שיש להם את הפוטנציאל
ואולי אפילו בפנים מרגישים כאלו
אבל בגלל דחייה חברתית ופחדים לא יוצאים ככה.
אני חושבת שגם שילוב של כמה התחושה הזו והבנה של זה אצלך בפנים
וגם האם מצאת לפחות מקום אחד שמכיר את זה חברתית
שתוכל לתת שם לתחושה הזאת.
 

ליזי133

New member
תודה על התשובות, מעניין לקרוא


לומר את האמת, אחרי שנפתח הפורום, התחושה הזאת התעצמה. אחרי שנחשפתי למושג... הרגשתי ככה כבר במשך כמה שנים אולי, אבל עכשיו אני באמת *חושבת* על זה, ויותר מנסה להביא את עצמי להבנה, מאשר לדחייה.
אבל חשבתי, זה לךא יכול להיות משהו פסיכולוגי לא טוב? הרי *אמורה* להיות התאמה בין הגוף למגדר, בדרך כלל, לא? הרי לרוב האנשים זה כך, לא? אז איך אנשים כמוכם/ן, כמוני, כמו טרנסג'נדרים ואנשים שמרגישים שמגדר שלהם לא תואם לגוף, איך ולמה זה ככה? אני יודעת שאולי וכנראה שאין ממש פה תשובה, אבל אולי יש לכןם מחשבות למה. למה זה יכול להיות ככה?
 

ליזי133

New member
אני מוסיפה תגובות, בהתאם למחשבות שעולות....

מצטערת על ההצפה הזאת

בכל מקרה, אני חושבת, שאני כן מרגישה נשית באופן כלשהו, יש דברים שאני כן מרגישה נשית, ולפעמים יש מין 'חשק' כזה להיות אולי.. לא יודעת...
אבל מצד שני, הרבה פעמים לא, הרבה פעמים להפך. הרבה פעמים אני רוצה לפחות להיראות כמו בן, אם לא נולדתי כבן, אז לפחות להתלבש, להיראות

אבל לעמים אני חושבת שאני רוצה ללבוש איזו שלה חמודה, לא יודעת, משהו חמוד, משהו לילדה כזה....
פשוט חשבתי... אני איכשהו לא *תמיד* רוצה להיות בן, אולי עכשיו אני יכולה לומר ש*רוב הזמן* אבל פעם זה היה להפך....


 

lily kane

New member
אני חושבת שהבילבול

בא מהרצון שלך לקטרג את עצמך בכוח כ"בן או בת" אם לגמרי אז לפחות בעיקר. כדי שיהיה לך נוח להסביר את עצמך שתעמדי במסגרת החברתית.

יקרי אני יודעת שזה מפחיד להיות שונה מהרוב
אבל אם יש משהו שהפורם בא להראות זה שאתה לא לבד.
מותר לקבל את עצמנו.
 

Apikachu L

New member
משהו פסיכולוגי לא טוב? לאו דווקא

את מתפקדת בחיים? אין לך אובדן של בוחן המציאות? את לא מסוכנת לאף אחד?
מההכירות שלי איתך, התשובה ל3 השאלות שלילית...
אז, את בסדר.
אין נורמאלי בסופו של דבר גם בפסיכולוגיה. אם את מרגישה שככה את יותר שלמה עם עצמך, אז יותר טוב. תני לעצמך זמן לחקור את התחושות האלו, לבדוק איך את מרגישה עם זה.

אצלי הכניסה לג'נדרקוויריות הייתה מלווה בתחושה של הקלה שמצאתי את מקומי המגדרי. אולי כדאי לך לנסות לגשש בין ההגדרות עד שזה ירגיש לך נכון?
 

ליזי133

New member
לומר את האמת, זה

כן מרגיש לי נכון, וטוב דווקא,
אבל יש רגעים, מעט, אולי, אבל יש לפעמים, שאני חושבת שאני רוצה ללבוש איזה משהו חמוד, איזו שמלה ממש חמודה או משהו, לא יודעת, וברגעים אחרים אני לחלוטין לא רוצה הליראות נקבה בכלל....
הנקודה היא, שאני גם לא רוצה לקצר את השיער בכל מקרה, לדעתי שיער ארוך זה יפה לכולם/ן

זה דווקא כן מרגיש נכון
 

Apikachu L

New member
לגמרי מסכימה בנוגע לשיער ארוך

אישית, אני לא בדעה לשינוי מראה להתייחסות, אלא שינוי התייחסות אחר. אבל זה בעיקר אצלי.
 

Apikachu L

New member
גם אני התבלבלתי...

התכוונתי לזה של לשנות את המראה להתאמה למגדר רצוי לעומת זה שיקבלו אותך בכל מגדר בלי קשר למראה.
 

Bi Free

New member
שאלה מעניינת

אצלי זה השפעה של סביבה אבל גם קשור לפמיניזם ולרצון להתחבר לצד הנשי שלי יותר
 
למעלה