מוסיף קצת על מה שכתבו מעלי
ההבדלים בין איגרוף תאילנדי (MUAY THAI) לקיקבוקסינג הן קלים לעין בלתי מזויינת אך למי שמבין יש הבדלים של שמים וארץ.
איגרוף תאילנדי צמח מקרבות רחוב של חיילים תאילנדים לפני 2000 שנה, החיילים היו מתאמנים בצבא באמנות לחימה בשם לינג-לום ששילבה גם קרקע, נשקים (לרוב מקלות קצרים) ועוד, בהמשך התפתחה לה שקראו מוי תאי-בוראן (אפשר לראות הרבה מטכניקות של זה בסרט "אונג בק"), הגרסא הספורטיבית של מוי תאי בוראן הוא ה MUAY THAI. בתחילת המאה ה 20 המוי תאי הפך לענף רשמי יותר ונלבשו כפפות ונחקקו חוקים, לפני זה הוא היה יותר דומה למה שהיום נקרא "איגרוף בורמזי" שם ניתן לבעוט גם לביצים, לתת נגיחות ואין כפפות אלא תחבושות על היד (כמו אלו שלבש ז'אן קלוד וואן דאם בסרט ספורט הדמים- רק בלי הזכוכיות).
הספורט הוא ספורט "שואו" וצמח ככזה למען שעשוע הקהל וההימורים. לפיכך הוא מאד אטרקטיבי לצופה. הוא משלב 8 אמות ולכן נקרא גם "ספורט 8 האמות": 2 ברכיים, 2 ידיים, 2 מרפקים ו 2 רגליים.
אם נעמוד על ההבדלים הטכניים בין איגרוף תאילנדי לקיקבוקס אז באיגרוף תאילנדי יש גם "קלינץ'" (חיבוק בתאילנדית) , זו סוג של האבקות עמידה, האלמנט החכם ביותר באיגרוף תאילנדי, במסגרתו מותר להפיל, להרים להכשיל, לסובב, עובדים מתוך הקלינץ' הרבה עם מרפקים וברכיים, למעשה זו סוג של תשובה לטווח הקרוב של האיגרוף תאילנדי ויש שיגידו שקלינצ'ר טוב יהיה קשה להפיך כמו שקשה להפיך מתאבק (אני מסכים עם הטענה הזו).
בנוסף לכך, באיגרוף תאילנדי מותר לבעוט מתחת לקו החגורה בעיטות בשם "לואו קיק" (בחלק מענפי הקיקבוקס זה אסור), החוקים מאד שונים כך שההיגיון קרב משתנה. לדוגמא: באיגרוף תאילנדי אם לוחם הצליח לפגוע ביריב שלו ומייד היריב שלו הגיב בפגיעה משלו - הניקוד על הפגיעה של היריב הראשון מתבטלת. דבר זה גורם לכך שעובדים באיגרוף תאילנדי המון "קאונטר", כלומר, יריב מגיב מיידית לכל פגיעה של יריב אחד - דבר שגורם לקרב להיות מאד אגרסיבי, דינאמי ומעניין.
בנוסף לכך מתאגרף תאילנדי חושב לרוב אחרות מקיקבוקסר, הוא מעוניין להוציא מכות ששוות יותר ניקוד (בעיטות מידל והיי קיק ומרפקים) ולייצר קומבינציות שהיריב לא יוכל להגיב עליהם, לכן לרוב הקומבינציות הן קומבינצית ארוכות ומתוכחמות יותר מבקיקבוקס.
כמו שכתבו לפניי, קיקבוקס הוא ספורט שהתפתח בארה"ב בשנות ה 70 ע"י צ'ק נוריס ובני "הסילון" אורקטיז, בתקופה ההיא קרבות קראטה במגע מלא וחצי מגע מלא היו מאד פופולאריים בטלויזיה האמריקאית, עם דעיכה של הפופולאריות של הספורט בשנות ה 70 פותחה אמנות הלחימה הזו שמשלבת את האיגרוף האנגלי והקראטה, דבר שהעלה מחדש את הרייטינג. אך הקרב לטעמי שונה לחלוטין מאיגרוף תאילנדי. הלוחמים עומדים נמוך יותר, מוציאים מכה בכל פעם, עושים בעיטות שבהן נשענים אחורה ולכן אין המשכיות לטכניקה, הניקוד נמדד לפי המכה ואין עדיפות לפלגים שונים בגוף ועוד..
אין כל כך מה להשוות לוחמי קיקבוקס למוי תאי, לרוב לוחם מוי תאי ינצח, כמובן גם כי יש לו יותר כלים (קלינץ', הטלות, מרפקים, ברכיים)..
תוכל לראות ביו טיוב סרטים של בני הסילון נלחם בקיקבוקס אל מול קרבות מוי תאי אמיתיים (למשל קרבות S1- טורניר שנתי לכבוד יום הולדתו של המלך) ואז תראה כמה שההבדלים גדולים...