שאלה

שאלה

מההיכרות היחסית קצרה שלי, הבנתי היא שליבוביץ טוען שאמונה באלוהים הינה הכרעה רצונית של האדם, האדם המאמין בוחר לקבל על עצמו עול תורה ומצוות, ואני מקבל עמדה זו.
שאלתי היא, האם אי פעם מישהו שאל את ליבוביץ, או שהוא כתב את זה ספטונטית - מדוע הוא עצמו בחר להאמין באלוהים?
אני כשלעצמי מסכים איתו כמעט בכל, בתפיסת מהי אמונה, פוליטיקה ומוסר (הרוב), אבל כאשר אני מגיע לשאלה האם אני מאמין, והאם אני רוצה להאמין, התשובה שלי שלילית (ולכן אני אתאיסט) ומעניין אותי מהו התהליך שעבר ליבוביץ שגרם לו לבחור באמונה.

תודה מראש לעוזרים ומכוונים.
 

000 000

New member
"למה" = "מה הנימוק". אך לבוביץ סבר שאין נימוק

השאלה שלך הופנתה לליבוביץ המון פעמים, והיא גם נטחנה ונלעסה בפורום הזה אינספור פעמים, עד שפעם אפילו יצא לי לכתוב על זה פארודיה.
 

גרי רשף

New member
אנסה להרחיב

אנו מצפים במקרה זה לנימוק פסיכולוגי חיצוני (נניח- ליבוביץ המרדן בהפוך על הפוך היה בעצם קונפורמיסט ולכן כשם שהוריו היו דתיים גם הוא הפך לדתי, כפי שבדרך כלל קורה..) או לנימוק פנימי (נניח- חיפשתי תשובה לשאלה מי ברא את העולם, הבנתי שזה לא יכול לקרות מעצמו, והגעתי למסקנה שאלוהים ברא אותו).

לתשובה הפסיכולוגית אתה בטח לא מצפה ממנו. לדעתי איש מאיתנו לא ינמק את זהותו הפוליטית או האידאולוגית או האמונית באופן פסיכולוגי.
את זה אנחנו יכולים לעשות לגבי הזולת, אך קצת מגוחך אם נעשה זאת לגבי עצמנו.

לתשובה "העניינית" - ליבוביץ סבר שאין ולא יכולה להיות הוכחה, ולכן ברמה הלוגית חייבת להיות הכרעה או מעין בריאה יש מאין של הכרה דתית.
בערך כשם שאין תשובה לשאלה מי ברא את אלוהים או לחילופין - מה גרם למפץ הגדול, כך אין תשובה לשאלה מה גרם לליבוביץ להאמין, ואם הייתה לו תשובה - היא הייתה הופכת להיות ההכרעה האמונית..
 
למעלה