אני דווקא לא מסכימה איתך
מעולם לא גרתי באופן מלא עם בן זוג אבל מכיוון שנפגשנו הרבה
1. לגמרי הרגשתי בבית, אפילו יותר מאשר בבית שלי..
2. כמובן שהיו לי שם חפצים חיוניים (יש 2 מכל דבר מן הסתם, עוד מברשת שיניים או מברשת שיער לא עולה כזה הרבה..)
3. ממש לא היתה הציפיה הזאת עם הפוקוס, ההנאה היתה מלהיות יחד באותו בית, לישון יחד, לאכול יחד, לחוות את החיים ביחד זה לצד זה, אין בעיה שכל אחד יעשה משהו אחר, אפילו בחדרים אחרים.. ברגע שלא מתאים, אפשר להתפצל כל אחד לביתו.. אבל בד"כ זה מתאים. גם לא היינו יחד 100% מהזמן, למשל פעמיים בשבוע כל אחד ישן בבית שלו ומטפל במחויבויות, זה הכי סבבה שיש לדעתי