שאלה

[bigben10]

שאלה

הי
אני הובחנתי כסוכרתי סוג 2 לפני שנה וקצת עם A1C של 6.7 וסוכר בצום של 138. התחלתי לקחת גלוקומין ובמקביל התחלתי דיאטה רצינית ופעילות גופנית. כבר לאחר מספר חודשים ירד הA1C שלי ל5.3. לאחר ירידה רצינית במשקל (מעל 50 קילו) והגעה למשקל תקין הפסקתי לקחת כדורים לפני כ3 חודשים והיום עשיתי בדיקות דם ללא כדורים. עשיתי 3 בדיקות (בצום, A1C והמסת סוכר 75 גרם). למרות שקיבלתי 3 תוצאות של רמת הסוכר, בצום, גלוקוז 0 (75 גרם) וגלוקוז שעתיים אחרי (75 גרם) האחות לקחה לי דם רק פעמיים (בצום ולאחר שעתיים של ההמסת סוכר).
התוצאות הם A1C של 4.9 וסוכר בצום של 87. לגבי הגלוקוז 0 מופיע לי 82 אבל לדעתי מדובר על עוד בדיקה בצום היות ויש אותה שעה כמו הבדיקה בצום ואילו לגלוקוז שעתיים אחרי התוצאה היא 58.
האם 58 נמוך מדי ויכול להיות סימן לאיזה בעיה? אשמח לשמוע את דעתכם היות והרופא שלי בחופש בשבועיים הקרובים ואני סקרן לגבי משמעות התוצאות.
תודה רבה מראש

 

[הנריהנרי]

משמעות התוצאות - דחיית הסוכרת בשנים...

כמה שנים? רק אתה תקבע. אם תמשיך להתנהג כמו בשנה האחרונה, בהרבה שנים, אם
תחזור להתנהגות הקודמת, מעט שנים. האם הבדיקה של ה-58 נעשתה במכשיר ביתי?
אם כן, זאת יכולה להיות טעות מקובלת. 58 טיפה נמוך ללא תרופות, אלא אם לא אכלת הרבה שעות.

 

[bigben10]

תודה עלך התשובה המהירה

הבדיקה במרפאה. ה58 זה לאחר המסת סוכר שזה מה שמוזר. לאחר צום של 12 שעות היה לי 82.

 

[תומרונתם]

תוצאות מדהימות!

כל הכבוד לך!
מצטרפת להנרי - אכן מה שעשית "דחה" לך את הסכרת... וזה בידיים שלך כמעט באופן מלא (למה כמעט? כי לפעמים יש דברים שאי אפשר לשנות באמצעות תזונה ופעילות).

לגבי התוצאה הנמוכה - מה שקורה בהעמסת סוכר זה שהגוף מתמודד עם מתקפת הפחמימות שנחתה עליו ע"י ייצור של הרבה אינסולין בבת אחת. עודף האינסולין הזה התגבר על כמות הסוכר שקיבלת, ונשאר עדיין מספיק כדי להמשיך ולהוריד את ערכי הסוכר בדם מעבר לנורמה. זה תהליך מאוד נורמלי ואין סיבה להיבהל ממנו.

 

[י ר ו ק ע י נ י י ם]

מה זה אומר "דחיית הסוכרת"?

האם הוא מוגדר כעת בריא? "סוכרתי לשעבר"? הבנתי שאין כל כך מושג כזה...

נניח שישמור על משקלו, על פעילות גופנית מתונה, אך יגביל את עצמו פחות באוכל ויחזור לאכול קמח לבן וסוכר במידה מסוימת.
האם יוכל להישאר לא סוכרתי? אני מבין שזה אינדיבידואלי ושכל אחד צריך לעשות ניסוי וטעיה כדי לדעת היכן הגבולות שלו.
אני שואל האם מבחינה עקרונית יש אנשים שהם "סוכרתיים לשעבר".

 

[mrkorr]

לדעתי אתה שואל ועונה לעצמך

כתבת שאתה מבין שזה אינדיבידואלי ושכל אחד צריך לעשות ניסוי וטעיה כדי לדעת היכן הגבולות שלו.
וזהו - זו התשובה.
אין כאן אמת מוחלטת ואין הגדרות של סוכרתי "לשעבר".
ייתכן שהוא ספציפית באמצעות השינויים שעשה יישאר מאוזן ללא התערבות תרופתית בעוד ששכנו עם אותם מספרים בדיוק ייאלץ לבלוע כדור או להזריק על מנת להגיע לאותם ערכים.
לדעתי אין בכלל אפשרות של "החלמה" מסכרת מכיוון שזו אינה מחלה.
יש מצב שבו שומרים על איזון (לא משנה כרגע באילו אמצעים) ומצב שבו לא שומרים על איזון.
וכמו שאמרת: אצל כל אחד דרך ההתמודדות שונה.

 

[הנריהנרי]

אינך מסתכל נכון על החיים, תסתכל על החצי השני

של הכוס.. כל תושבי כדור הארץ יהיו מתישהו סוכרתיים. זה תלוי באם יחיו מספיק זמן.
אז עדיין אין סוכרתי לשעבר, יש סוכרתי לעתיד. עכשיו קרא פעם נוספת את תשובתי בראש השרשור.

 

[tulkin]

לגבי שאלת הקמח הלבן...

הבדיקה שהוא עשה אמורה לענות לך. הוא עשה בדיקת העמסת סוכר ועמד בה יפה מאד. לכן, לפחות נקודתית, עושה רושם שצריכה נקודתית של מאכלים מרובי פחמימות וסוכרים לא תשפיע על האיזון שלו, והוא יסתדר איתה היטב. אני מניח שזה נכון עד גבול מסויים, ומעבר לכמות מסויימת הגוף שוב לא יצליח להתמודד עם העודף הזה.

 

[tulkin]

מאד מרשים מה שעשית

בכלל לא טריוויאלי לעשות שינוי שכזה ולהתמיד בו. כמו שראית, יש לו תוצאות בריאותיות מצויינות. אני מחזק את דבריו של הנרי לבי משמעות התוצאות. המקרה שלך גם מראה, אפרופו דיון אחר שהיה פה, ששימוש בתרופות הוא לא בהכרח לכל החיים, ושהן עשויות לעזור להגיע לאיזון, ושאפשר לרדת מהן כשמגיעים למטרה ואם בשלו התנאים לכך.