שאלה

[laurita19]

שאלה

שלום בנות, רציתי לדעת האם הרגשתן שאתן רוצות לשתף את הסביבה לגבי הטיפולים? לי נורא קשה אני דיברתי רק עם שתי חברות ועם ההורים...גם אם בא לי לשתף אני לא יודעת איך...אין לי כוח שירחמו עלי....שישאלו שאלות מעצבנות ומצד שני זה משהו שקצת קשה להסתיר נכון? אוף אני כל כך מבולבלת כם הכל....תודה ושיהיה לכן שבוע מקסים

 

[anguly]

אצלי הסביבה ידעה

אבל זה לא אומר ששיתפתי את כולם במה שעובר עלי.
הרוב ידעו ברמה העקרונית שאני עוברת טיפולים.
מה בדיוק עובר עלי, ידעו רק הקרובים.

 

[kittushka]

מבינה אותך לגמרי

כתבתי לך מסר מפורט

 

[נתנאלה2]

אצלי הרוב לא ממש יודעים

רק אלה שבקרבתי,
עובדות, חברות קרובות, משפחה,
חברות שאספתי בדרך ושהולכות איתי באותה הדרך...
ניסיתי לספר פעם, לשתי חברות, חברות בועד הגן ובית הספר,
וראיתי שהמילים פשוט לא יוצאות מהפה,
הן ממש בכוכב אחר,
הייתה אחת שממש ניסתה לגרום לי להפתח
ניסיתי
אבל קשה ללמד מנדרינית ,
לאמר סתם אין טעם........
לא פשוט, אבל חשוב למצוא דרך להוציא את הכאב החוצה.

 

[שוקולדמנטה]

הרוב משערים

בגלל שהילדה כבר גדולה, אז מניחה שרוב חברי מניחים שאני בטיפולים.
אני לא מסתירה, אבל גם לא מספרת לכל אחד בדרך. ברור שמאוד רוצים לשתף ולדבר בכל חודש שאני בטיפול כל חיי סביב זה בדיקת דם, תוצאות, חרוץ לאולטרסאונד, לבטל פגישות.... וכל ערב זריקות ועוד זריקות.
החברות הטובות יודעות, וגם אמי. יש שתי חברות אחת שליוותי כשהיא הייתה בטיפולים, ואחת שהכירה אותי וספרה די בפתיחות על הנושא וקל לי לשתף אותה.
כך שאיתן אני מתיעצת ואותן אני משתפת. מי שלא עברה את זה לא בטוחה שתבין בכלל את מה שאני עוברת. אני מספרת למי שנוח לי, לא נותנת שירחמו עלי. אז כמובן שלא מרחמים.
כן מציעה לשלב קצת גם בילוי בתוך הטיפולים - בימים של בדיקות משלבת קצת שופינג, ביום של השאיבה/ההחזרה עם הם לא על הבוקר משלבת בילוי עם בן הזוג בית קפה...

 

[דידי885]

לגמרי באותה דילמה

להורים של בעלי אני חוששת לספר כיוון שהם עלולים להתחיל לספר לכל המשפחה
משהו שבהחלט אני לא מעוניינת בו
סיפרתי לאמא שלי אבל היא גם לא כ"כ מבינה את המשמעות של להתחיל טיפולים כאלה..
קצת מבאס וקצת מרגישה לבד בכל זה ...