שאלה

שאלה

בביקורי האחרון בקנדה (מחוז קוויבק הצרפתי הפעם) נכנסתי למסעדה צרפתית פלצנית כזאת (מה לעשות שם זה עולה כולה 100 שח לארוחת חמש מנות מקושטת ומופלצת ובארץ...בכלל אין לי כסף) אבל לא על זה רציתי לדבר נעזוב לרגע את הסלט הפפצפון, הקישוטים ושאר הקשקושים - הזמנתי פילה מניון היה כמובן פיצי אבל הווווו כה טוב - די עבה כזה ועסיסי וטעים השאלה - מה בדיוק הצרפתים עושים לסטייקים שלהם??? זה לא היה הרגשה של "ברבקיו" בכלל - היה מעבר לזה והשאלה הלא פחות חשובה - האם הצליחו הצרפתים פעם ראשונה לגרום לי אושר...בדרך כלל הם רק מעצבנים אותי... תודה אור
 

sjarjar

New member
הבקר האמריקאי הרבה יותר טוב מזה

שמגדלים בישראל. גם בגלל התנאים והאוכל וגם בגלל שלא מכשירים אותו.
 
בעיקר בגלל הכשרות...

נכון בעיקר זה כרוך בהכשרת הבשר בארץ. כי התהליך של הכשרת הבשר כרוך למי שלא יודע בשטיפת הבשר והשרייתו חלקית במי מלח, על מנת לנקז את רוב הדם ממנו. עושים את זה לכל בשר שמקבל הכשר הכי "פושט" של הרבנות המקומית, ולפעמים גם בשר חזיר ד"א מקבל טיפול דומה, בגלל שגם חוקי הסניטציה והתברואה של המכון הוטרינרי כוללות הגדרות של שטיפת הבשר בחוקיהן. לשם הבהרה, בשר שמקבל חותמת "כשר למהדרין", הוא כזה שהושרה בתמיסת מלח ונשטף 3 פעמים לפחות בין השריה להשריה וזה רק המינימום, המכסימום זה אפילו יותר מחמיר. ביום חמישי שעבר, רצינו לאכול סטייק, לא משהו מפואר, סתם בשר אדום צלוי טוב, אבל לא היה בפריזר אפילו "מנת חירום" להפשרה. אז ירדתי למטה לחפש אצל הקצבים בשר טרי, ובכל מקרה היה רק אצל האטליז כשר למהדרין. אז קניתי, יש ברירה? והבשר היה כל כך מלוח, שאפשר היה לפרוס אותו דק ולהגיש כסטייק טרטר מלוח או בשר משומר מרוב שהוא כבר היה מטובלן במלח... המקנה המתבקשת היא שלהבא אם נתקע בלי בשר אדום נסע למסעדה קרובה, ולא נקנה אצל האטליז. מצד שני, אני גר בבני ברק אז כל החנויות פה כולל זו של חומרי הניקוי מחזיקה תעודת כשרות מחמירה במיוחד... ולגבי המזון, זה לא מדוייק מה שאתה אומר SJARJAR, בתור מי שעבד בגידול בקר, אני יכול לאמר בבטחון רב, שאין הבדל תזונתי משמעותי בין העשב שאוכלות הפרות לבקר בישראל, לבין אחיותיהן הצפון אמריקאיות. אחד מחברי הקיבוץ שעבדתי בו טס לביקור לימודי בחוות גידול במונטנה והקדיש לנושא מחשבה רבה. אפילו חשבו בהתחלה לזרוע זרעי עשב בר צפון אמריקאי שיגדל בשטחי המרעה של הקיבוץ, פשוט כי זה עשב אלים יותר שגדל בכמויות ולא בגלל הערך התזונתי דווקא. והבקר בארץ גדל חופשי וטבעי כמו בצפון אמריקה. ההבדל הוא בבשר שמגיע מדרום אמריקה, שם אין לי מושג מה נותנים להן לאכול אבל ממה שהבנתי זה לווא דווקא תמיד שטחי מרעה פתוחים בפמפס, אלא לפעמים מספוא בהמות כמו שנותנים לפרות חולבות. בכל מקרה, זה בעיקר בגלל הכשרות. בשר שלא הוכשר על פי חוקי ההלכה יוצא מוצלח יותר על הגריל. בבישול זה פחות משנה כי הבשר ממליא משנה את טעמו המקורי לטובת שילוב טעמים חדש עם טבלינים וכ"ו.
 

sjarjar

New member
זה נכון אבל לדעתי גם זן הפרות שונה

מאשר בארץ. וחוצמזה, בענייני כשרות שכחת את עניין הניכור: לפי היהדות אסור לאכול גידים ולכן מוציאים את הבשר וזה פוצע אותו. מהסיבה הזו בדיוק גם לא מוכרים הרבה חלקים אחוריים של הפרה שנחשבים טובים יותר, כיוון שיש בהם הרבה גידים וקשה מאד לנקר אותם.
 

danistar

New member
הכל שונה .. ../images/Emo150.gif

זני הפרות , האוכל שנותנים להן , הידול , חתיכת הבשר והצליה , הכל . מי שקרא את ההודעות הראשונות שלי כאן בפורום יכול היה להבין .... ( היה שם לינק לאתר שלי על טקסס שבו הרבה לינקים לסטייק האוסים באיזור דאלאס ) . ממה שטעמתי ושמעתי מהמקומיים כל צורת הטיפול בבקר שונה . הכל מהאוכל שמאכילים אותם וכלה בדך חיתוך הבשר וצלייתו ומה להגיד לכם .. חוויה מהשמיים .. בזמנו כתבתו בפורום טיולים על חוויותי מערב בילוי במסעדת בשר מקומית .. אם תרצו אחפש לכם את הלינק ..
 
אנא חפש את הלינק...

הידע שלי כפי שציינתי הוא לסביבת הגידול של צפון ארה"ב וקנדה (הווה אומר מונטנה,איידהו, הדקוטות ואיזורי אלברטה והקולומביות הקנדיות). ככל הידוע לי הפרות שהם גידלו שם הן אותו הזן שמגדלים בקיבוץ - זן הולנדי שמוכר גם כ"פרות חומות" (זה השם אבל הן גם באות בגוונים של לבן שחור וכ"ו) ולא פרות טלאים שהן פרות חולבות. בכל מקרה, אשמח להחכים ידע על הטיפול והגידול לפי השיטות הטקסניות.
 

danistar

New member
הנה מה שצדה עיני בטקסס

יש כמה תיאורים והסברים והכי חשוב .. מי שיקרא את התאור שלי של הסטייק האוס ויכנס לאתר שלי לדף האוכל .. לדעתי קונה כרטיס טיסה.. יוהווווו ..
 
רגע

לא יכול להיות שזה רק הבשר והכשרות היה לזה טעם של הכנה שונה - יש איזה דרך צרפתית?? אור
 
למעלה