חרסינה משורינת
New member
שאלה
אני אשתדל להשאיר אותה יותר תיאורטית, משום שאני רוצה לשמוע את כל התשובות שעולות בכם ולאו דווקא יעוץ לכיוון מסוים (אני לא מאמינה דווקא בזה).
אני בקשר מזה כמה חודשים.
הקשר שלנו התחיל בדרך קצת לא מקובלת, ובכל מקרה מן ההתחלה היה חזק למדי.
לדבריו, ואני מדגישה שאלה דבריו הוא חש (ואני מרגישה גם ככה) שהוא נפתח כמו שאף פעם לא נפתח. אני יודעת עליו הרבה דברים מהילדות ואילך.
כשהכרנו אני חושבת שמה שבעצם חיבר אותנו זה לזו הוא כאב מסוים, כאב שהיה פעור בי בגלל הרבה שאלות לגבי עצמי ובעיקר לגבי העולם - שהשתקף ממני וגם אליו.
אני חושבת שבעצם אותה שאלה איפשרה לי לשאול את השאלות הנכונות ולהביע עניין שפתח אותו . העניין מצידי הוא שברוב הזמן אני מרגישה אטומה מאוד וחסרת רגש אלא כשהוא מצליח לכמה שעות גם לגרום לי להרגיש משהו למישהו.
הרגשתי הרבה זמן ככה, וזה בהחלט מה שאיפשר לי מצידי אומנם לא ממש להפתח אבל להרגיש.
ועכשיו המשבר שעברתי אפשר לומר , קיבל מענה משלו ודווקא בגלל המענה לא כואב ולא אויב יותר.כאשר הוא מקבל מענה הכאב נלקח איתו ולכן גם הסיבה המהותית שלי לרצון להכיר נפש אחרת.
אינני יודעת אם אני מתארת כאן משהו שהוא בעצם שימוש נלוז וקר בליבו של אחר,
אם לדעתכם זה כך - אתם יכולים להישמע, רק בכבוד לאדם שמולכם.
המיקוד שלי כרגע מאוד פנימי ואני חשה צער עמוק , שביום אחד נגוז הסיכוי להרגיש. מכיוון שאני יודעת שהרגשתי - אבל בדיוק מהסיבה הזו, ברגע שהכאב נלקח אין לי כל צורך להרגיש ואין בי יכולת להתחבר.
וזה בדיוק המוקש- שאני רוצה , ואני אוהבת אותו ורוצה בטובתו אבל אינני יודעת אם אני יכולה לייצג עוד את טובתו.
היכולת שלי למיניות מאוד בנויה על פתיחות קודם כל של האחר ואחר כך שלי ובמקרה ואני לא מצליחה, ואני אכן לא מצליחה כבר כמה וכמה ימים ובהחלט מאז אתמול להרגיש כמעט כלום כלפיו , לא כאב, לא שנאה, לא אהבה, לא דבר.
האם יתכן ואפשרי שפתאום רגש יעלם? או יעומם ? או שאולי לא היה כזה מלכתחילה למרות שאתה מרגיש שכל כך כן?
אני מרגישה באמת ובתמים שהמקור קשור לזה שהכאב שנלקח , שהפך הרבה דברים לחסרי משמעות והרבה דברים אחרים לא- הוא המקור לדברים.
השאלה שלי מה דעתכם? מה נסיונכם מעיד? האם אי פעם נתנסיתם באהבה שחדלה וגוועה בלילה אחד ואולי כמו שתיארתי משאלה אחת?
אינני רוצה יעוץ לגבי , מה עלי לעשות דווקא . ברור לי שאם לדעת מישהו פה- אני נצלנית, קרת לב, או שפגעתי ופוגעת בו ועלי לעזוב ויוכלו לשכנע אותי אעשה זאת. מכיוון שרוצה רק את הטוב והיפה בשבילו ובשביל כל אדם.
מה עצתכם? מה דעתכם? מה נסיונכם?
אשמח לשיתוף
אני אשתדל להשאיר אותה יותר תיאורטית, משום שאני רוצה לשמוע את כל התשובות שעולות בכם ולאו דווקא יעוץ לכיוון מסוים (אני לא מאמינה דווקא בזה).
אני בקשר מזה כמה חודשים.
הקשר שלנו התחיל בדרך קצת לא מקובלת, ובכל מקרה מן ההתחלה היה חזק למדי.
לדבריו, ואני מדגישה שאלה דבריו הוא חש (ואני מרגישה גם ככה) שהוא נפתח כמו שאף פעם לא נפתח. אני יודעת עליו הרבה דברים מהילדות ואילך.
כשהכרנו אני חושבת שמה שבעצם חיבר אותנו זה לזו הוא כאב מסוים, כאב שהיה פעור בי בגלל הרבה שאלות לגבי עצמי ובעיקר לגבי העולם - שהשתקף ממני וגם אליו.
אני חושבת שבעצם אותה שאלה איפשרה לי לשאול את השאלות הנכונות ולהביע עניין שפתח אותו . העניין מצידי הוא שברוב הזמן אני מרגישה אטומה מאוד וחסרת רגש אלא כשהוא מצליח לכמה שעות גם לגרום לי להרגיש משהו למישהו.
הרגשתי הרבה זמן ככה, וזה בהחלט מה שאיפשר לי מצידי אומנם לא ממש להפתח אבל להרגיש.
ועכשיו המשבר שעברתי אפשר לומר , קיבל מענה משלו ודווקא בגלל המענה לא כואב ולא אויב יותר.כאשר הוא מקבל מענה הכאב נלקח איתו ולכן גם הסיבה המהותית שלי לרצון להכיר נפש אחרת.
אינני יודעת אם אני מתארת כאן משהו שהוא בעצם שימוש נלוז וקר בליבו של אחר,
אם לדעתכם זה כך - אתם יכולים להישמע, רק בכבוד לאדם שמולכם.
המיקוד שלי כרגע מאוד פנימי ואני חשה צער עמוק , שביום אחד נגוז הסיכוי להרגיש. מכיוון שאני יודעת שהרגשתי - אבל בדיוק מהסיבה הזו, ברגע שהכאב נלקח אין לי כל צורך להרגיש ואין בי יכולת להתחבר.
וזה בדיוק המוקש- שאני רוצה , ואני אוהבת אותו ורוצה בטובתו אבל אינני יודעת אם אני יכולה לייצג עוד את טובתו.
היכולת שלי למיניות מאוד בנויה על פתיחות קודם כל של האחר ואחר כך שלי ובמקרה ואני לא מצליחה, ואני אכן לא מצליחה כבר כמה וכמה ימים ובהחלט מאז אתמול להרגיש כמעט כלום כלפיו , לא כאב, לא שנאה, לא אהבה, לא דבר.
האם יתכן ואפשרי שפתאום רגש יעלם? או יעומם ? או שאולי לא היה כזה מלכתחילה למרות שאתה מרגיש שכל כך כן?
אני מרגישה באמת ובתמים שהמקור קשור לזה שהכאב שנלקח , שהפך הרבה דברים לחסרי משמעות והרבה דברים אחרים לא- הוא המקור לדברים.
השאלה שלי מה דעתכם? מה נסיונכם מעיד? האם אי פעם נתנסיתם באהבה שחדלה וגוועה בלילה אחד ואולי כמו שתיארתי משאלה אחת?
אינני רוצה יעוץ לגבי , מה עלי לעשות דווקא . ברור לי שאם לדעת מישהו פה- אני נצלנית, קרת לב, או שפגעתי ופוגעת בו ועלי לעזוב ויוכלו לשכנע אותי אעשה זאת. מכיוון שרוצה רק את הטוב והיפה בשבילו ובשביל כל אדם.
מה עצתכם? מה דעתכם? מה נסיונכם?
אשמח לשיתוף