שלום רב אשמח לתובנה לעיצות..
יש לי 4 ילדים כולם נשואים.אני גרושה. כשנישאו התארחו אצלי חלק מהם כל שבוע בשבת וחלק כל שבועיים כשהם מתחלקים עם המשפחה של הצד השני.
הכל מקובל הכל בסדר.
מאוד חשוב לי ארוחות המשפחה המשותפות.
במשך השנים (6שנים הם נשואים) הארוחות המשותפות בשבתות התרחקו והיום עומדות על פעם בחודש ולפעמים גם פעם מיותר מחודש...
אני רוצה יותר..אבל בסדר..לא רוצה להכביד. מבינה שיותר קשה להתארגן עם הילדים..רוצים זמן לעצמם..זמן עם הצד השני.. לפעמים לא באים יחד כולם..כל פעם מישהו אחר..הכל לפי הזמן והרצון..הכל בסדר...לא חייב שיהיו תמיד יחד...
בשנה האחרונה .. אני שומעת מהבת שלי..שחתני לא רוצה לבוא ..כל פעם בגלל משהו אחר..אני רואה את זה כתירוצים ..
פעם לא נוח לו השינה... הלכתי וקניתי מיטה זוגית.. שיהיה להם נוח..
פעם אני שומעת שלא נוח לו שהכלבה בבית.. והוא מבקש להוציא אותה מהבית כשהם שם... (זה לא הפריע לו כשגרו אצלי בבית כמה חודשים...)
פעם אני שומעת שלא מתאים לו שאני קונה בשר קפוא.. ומאז אני מקפידה ליקנות בשר טרי
פעם הוא מבקש שהבת תבשל כי הוא מעדיף את האוכל שלה...סבבה לא מתערבת..היא באה ומבשלת אצלי... בשבת האחרונה אני שומעת אותו ממלמל שזו פעם האחרונה שהוא יצא מהבית..כי לא יודעת מה עכשיו מפריע לו
חשוב לי לציין שאני מה זה מתאמצת מכל הלב שלכולם יהיה נוח ונעים אצלי. מקפידה ליקנות מה שכל אחד אוהב..את היין שאוהב..העוגות שאוהבים...
ממלא הבית בפינוקי שבת..מפנקת הנכדים.. מוציאה על כל שבת כזו הרבה כסף על כל הקניות..אבל עושה את זה בכיף ובאהבה גדולה.
לוקחת הנכדים לגן השעשועים ונותת להם לנוח.. ונהנית מהזמן הזה עם נכדי הקטנטנים.
באופן כללי כשהולכת לבת שלי לבית עוזרת במה שאפשר..ביבי סיטר/נקיון הבית/קונה מה שחסר/תמיד באה בידיים מלאות/ ולאחרונה אפילו פינקתי את ביתי וכלותי במיקסר למיטבח.(וגם לא מציינת את זה ..כאילו שמישהו חייב לי...אני עושה את זה מרצוני )
אני לא אומרת שאני מושלמת. אני משתדלת לא להתערב ולשמור יחסים טובים עם כולם.
חשוב לי שיהיה גיבוש בין כל ילדי חתני וכלותיי. ויש אוירה טובה כשהם באים.
מעיק לי ההתנהגות הזו שלו. אני רואה בזה כפיות טובה. עלבון. מרגישה שמקטינים אותי. כי כל פעם משהו לא מתאים לו...
מרגישה שאני צריכה להצטדק... כשהם הולכים לאמא שלו..הכל בסדר..מה שמכינים לו שם אין טענות ואין בקשות מיוחדות..
(שם לא קונים בשר טרי בגלל המחיר..והכל בסדר... שם ישנים איפה ששמים אותם..והכל בסדר.. אין דרישות אין בקשות..אין טענות...)
לא זוכרת את עצמי ככלה שבאתי בדרישות למשפחה של האקס ובתנאים..שרק אם יתמלאו אבוא....
אני מרגחשה שלא מכבדים אותי! מרגישה שזה חוצפה!
זה מעצבן אותי ברמות כאלה...ששברתי את הכלים..ואמרתי לו במפורש שלא צריך למצוא תירוצים למה לא לבוא אליי..אני פוטרת אותו מיזה...
אני כל כך כועסת. לא בא לי לראות אותם. (אני כועסת גם על הבת שלי..שלא בולמת אותו..ומעבירה לי הבקשות שלו..) רוצה שיתרחקו ממני.. אם הבית שלי לא טוב להם.. אז לא צריך!! לא חייב לבוא. לא יודעת מה יהיה בהמשך נכון לעכשיו גם לא אלך אליהם.
יש לי 4 ילדים כולם נשואים.אני גרושה. כשנישאו התארחו אצלי חלק מהם כל שבוע בשבת וחלק כל שבועיים כשהם מתחלקים עם המשפחה של הצד השני.
הכל מקובל הכל בסדר.
מאוד חשוב לי ארוחות המשפחה המשותפות.
במשך השנים (6שנים הם נשואים) הארוחות המשותפות בשבתות התרחקו והיום עומדות על פעם בחודש ולפעמים גם פעם מיותר מחודש...
אני רוצה יותר..אבל בסדר..לא רוצה להכביד. מבינה שיותר קשה להתארגן עם הילדים..רוצים זמן לעצמם..זמן עם הצד השני.. לפעמים לא באים יחד כולם..כל פעם מישהו אחר..הכל לפי הזמן והרצון..הכל בסדר...לא חייב שיהיו תמיד יחד...
בשנה האחרונה .. אני שומעת מהבת שלי..שחתני לא רוצה לבוא ..כל פעם בגלל משהו אחר..אני רואה את זה כתירוצים ..
פעם לא נוח לו השינה... הלכתי וקניתי מיטה זוגית.. שיהיה להם נוח..
פעם אני שומעת שלא נוח לו שהכלבה בבית.. והוא מבקש להוציא אותה מהבית כשהם שם... (זה לא הפריע לו כשגרו אצלי בבית כמה חודשים...)
פעם אני שומעת שלא מתאים לו שאני קונה בשר קפוא.. ומאז אני מקפידה ליקנות בשר טרי
פעם הוא מבקש שהבת תבשל כי הוא מעדיף את האוכל שלה...סבבה לא מתערבת..היא באה ומבשלת אצלי... בשבת האחרונה אני שומעת אותו ממלמל שזו פעם האחרונה שהוא יצא מהבית..כי לא יודעת מה עכשיו מפריע לו
חשוב לי לציין שאני מה זה מתאמצת מכל הלב שלכולם יהיה נוח ונעים אצלי. מקפידה ליקנות מה שכל אחד אוהב..את היין שאוהב..העוגות שאוהבים...
ממלא הבית בפינוקי שבת..מפנקת הנכדים.. מוציאה על כל שבת כזו הרבה כסף על כל הקניות..אבל עושה את זה בכיף ובאהבה גדולה.
לוקחת הנכדים לגן השעשועים ונותת להם לנוח.. ונהנית מהזמן הזה עם נכדי הקטנטנים.
באופן כללי כשהולכת לבת שלי לבית עוזרת במה שאפשר..ביבי סיטר/נקיון הבית/קונה מה שחסר/תמיד באה בידיים מלאות/ ולאחרונה אפילו פינקתי את ביתי וכלותי במיקסר למיטבח.(וגם לא מציינת את זה ..כאילו שמישהו חייב לי...אני עושה את זה מרצוני )
אני לא אומרת שאני מושלמת. אני משתדלת לא להתערב ולשמור יחסים טובים עם כולם.
חשוב לי שיהיה גיבוש בין כל ילדי חתני וכלותיי. ויש אוירה טובה כשהם באים.
מעיק לי ההתנהגות הזו שלו. אני רואה בזה כפיות טובה. עלבון. מרגישה שמקטינים אותי. כי כל פעם משהו לא מתאים לו...
מרגישה שאני צריכה להצטדק... כשהם הולכים לאמא שלו..הכל בסדר..מה שמכינים לו שם אין טענות ואין בקשות מיוחדות..
(שם לא קונים בשר טרי בגלל המחיר..והכל בסדר... שם ישנים איפה ששמים אותם..והכל בסדר.. אין דרישות אין בקשות..אין טענות...)
לא זוכרת את עצמי ככלה שבאתי בדרישות למשפחה של האקס ובתנאים..שרק אם יתמלאו אבוא....
אני מרגחשה שלא מכבדים אותי! מרגישה שזה חוצפה!
זה מעצבן אותי ברמות כאלה...ששברתי את הכלים..ואמרתי לו במפורש שלא צריך למצוא תירוצים למה לא לבוא אליי..אני פוטרת אותו מיזה...
אני כל כך כועסת. לא בא לי לראות אותם. (אני כועסת גם על הבת שלי..שלא בולמת אותו..ומעבירה לי הבקשות שלו..) רוצה שיתרחקו ממני.. אם הבית שלי לא טוב להם.. אז לא צריך!! לא חייב לבוא. לא יודעת מה יהיה בהמשך נכון לעכשיו גם לא אלך אליהם.
