הרחבה ותיקון טעות...
כמו שנכתב, המודוסים מתחלקים למינוריים ומז'וריים, (עפ"י צליל הטרצה בסולם, הצליל השלישי מהשורש). במודוסים המזוריים סימני המפתח נגזרים מהסולם המז'ורי המתחיל מאותו שורש ובמודוסים המינוריים- מהסולם המינורי המתחיל באותו שורש. את כל השינויים בצלילים (לעומת המז'ור או המינור המתחילים מאותו שורש) רושמים, אכן "בגוף הקטע" ליד הצלילים הרלוונטיים (סימני היתק). בניגוד למה שנכתב, אין כל מניעה משימוש ב"בקר" במודוסים. למשל: המודוס הדורי הוא כמו מינור טבעי שצלילו השישי מוגבה בחצי טון. אם ניקח לדוגמה קטע בסולם רה דורי, סימן המפתח יהיה סי במול (כמו ברה מינור) וכל פעם שיופיע בתווים הצליל סי (הצליל השישי בסולם) יצויין לידו "בקר", כדי לגרום לו לעלות בחצי טון מבלי לשנות את שם הצליל. לגבי ה"הבדל בין מודוסים לסולמות"- אין הבדל! המודוסים הם סולמות לכל דבר! לכל סולם יש מאפיינים מסויימים וכך גם למודוסים. אלו אכן סולמות עתיקים, אך נעשה בהם שימוש נרחב גם היום, והוא נפוץ מאוד במוסיקה עממית ובג'אז. הסאונד ה"מודאלי" הוא תוצאה של שימוש במודוסים תוך תפיסה הרמונית ומלודית שונה מזו שרובנו רגילים לה. זה ממש על קצה המזלג ואין באפשרותי לפרט יותר כרגע. עוד שימוש נפוץ במודוסים הוא בהוראת ההרמוניה והמלודיה של הג'אז, שם קושרים לכל דרגה בסולם מודוס המתאים לה, ומהווה מאגר צלילים לשימוש עליה, בהלחנה ,עיבוד ואילתור.
