למירב הבנתי...
ואני מדברת כ- ADD לא מאובחנת, לעומת בעלי שהוא OCD לא מאובחן... אין מה להשוות. אנחנו שוכחים, הם לא! הפרפקציוניסטים האלה... הם יודעים שהם נעלו, פשוט חייבים לודא, כי מי יודע? אולי זה לא נעול. אנחנו נשמח לחוסר פעילות, הם ימצאו משהו נוסף לעשות, בין אם זה לסובב כל גרב 3 פעמים לפני שגורבים, או לשטוף את הידיים 5,000 פעם, כי הן התלכלכו מאז הפעם הקודמת- נגעתי מאז במשהו. הם חייבים סדר מסויים כמעט בכל דבר שהם עושים, ולנו (לי לפחות) אם זה בערמה- זה טוב, אם זה פזור על כל השולחן, זה הרבה יותר טוב- אז אפשר למצוא בקלות. הבחור שלי זוכר מק"טים של נייר טואלט מהזמן שהוא עבד בכלבו, ואני לא זוכרת בת כמה אני (עד כדי חישובים מלאים על פיסת נייר)... יש דמיון בהתפרצויות הזעם (לי בד"כ אין), אבל אני שוכחת את זה אחרי 10 דקות (על מה בכלל דיברנו?) והוא - יזכור את זה עוד הרבה זמן. בקיצור, מנסיוני- הקשרים בין ההפרעות הם כמעט לא קיימים... אלא אם כן זה ברמה הניורולוגית שעליה אני באמת לא יודעת כלום... חוצמהשם שלה! רוזי!