לא אישית בכל אופן
האמת שאני לא מכירה.לא אישית בכל אופן.לקחתי ערבית כברירת מחדל אחרונה בהחלט,את מספר אנשי מגמתי ניתן לספור על יד אחת [כולל אנשים קטועי אצבע]. כולנו חתמנו ויתור,עלי לא ויתרו,העבירו אותי שלבים בלי להגיע אליהם,איימו אלי ["את תגיעי לכלל צה"לי!"].ונכנעתי.ואני לא מרחמת על עצמי.לפחות שם אני אעשה משהו תועלתי,אז נכון שבשירות שלי אהי לא אהיה מוקפת בפרחי טייס,אנשי דממה או סתם מטכליסטים,אבל אני אתרום לא פחות ממך או מעדתו או מאחיה הקטן שיבדל לחיים ארוכים-קזוס-יותר מדי רעל בגיל כזה יכול להיות מסוכן! [מכירה את כולכם].רגע...איבדתי את עצמי...אאאההה... ולמען ההגינות,אכן פגשתי בנות מהסוג שאתה מתאר,אבל רק שהגעתי למיונים,והן באמת לא היוו חלק משמעותי.השאר היו יצורים די רגילים כמוני לא גבריים במיוחד[גם הבנים] ולא מזילים ריר.סתם אנשים שקיבלו הזמנה למבחן והגיעו. אז עשה טובה...בלי הכללות מיותרות.בעיקר כשהן לא נכונות.רובנו נפלנו למודיעין בגלל שאנחנו פשוט טובים.זהו.