א י י ל 20
New member
שאלה...
קורה לכם שאתם כותבים, משקיעים, מתאמצים -בעיקר בסיפורים, או אפילו יצירה ארוכה שחלקנו לא מעיזים לקרוא לה ספר - ואיכשהו, כשאתם קוראים את הכתיבה של עצמכם, אתם עוצרים וחושבים שיכולתם יותר, שלא הייתם מספיק טובים. אתם מסתכלים על עבודה של אחרים, וחושבים שהצלחתם בטח יותר טוב מזה, אבל כשאתם בוחנים את עצמכם... הכל נראה מאולץ, ולא עמוק מספיק, לא טוב. אני נכנס מדי פעם, ככה סתם, לקרוא ביקורות על ספרים. בדרך כלל אני נחשף לדברים קטלניים במיוחד. אנשים שהספר היה בעיניהם כ"כ גרוע, שהם לא יכלו להמשיך לקרוא. המון מילים שליליות. זה דיי מוריד את המוטיבציה. אני פשוט עובד על משהו המון, משקיע בזה הרבה. אני צריך חיזוקים קטנים, מדי פעם, ומעריך את עצמי קצת, לפעמים הרבה, ועדיין, אני שיפוטי וביקורתי נורא. אני שואל את עצמי מה כל זה שווה, אם הכתיבה שלי היא אולי כתיבת בוסר. פשוט לא טובה מספיק. אולי אני מנסה יותר מדי ואין לי את זה. קורה לכם? זה שלב חולף, זה טבעי?
קורה לכם שאתם כותבים, משקיעים, מתאמצים -בעיקר בסיפורים, או אפילו יצירה ארוכה שחלקנו לא מעיזים לקרוא לה ספר - ואיכשהו, כשאתם קוראים את הכתיבה של עצמכם, אתם עוצרים וחושבים שיכולתם יותר, שלא הייתם מספיק טובים. אתם מסתכלים על עבודה של אחרים, וחושבים שהצלחתם בטח יותר טוב מזה, אבל כשאתם בוחנים את עצמכם... הכל נראה מאולץ, ולא עמוק מספיק, לא טוב. אני נכנס מדי פעם, ככה סתם, לקרוא ביקורות על ספרים. בדרך כלל אני נחשף לדברים קטלניים במיוחד. אנשים שהספר היה בעיניהם כ"כ גרוע, שהם לא יכלו להמשיך לקרוא. המון מילים שליליות. זה דיי מוריד את המוטיבציה. אני פשוט עובד על משהו המון, משקיע בזה הרבה. אני צריך חיזוקים קטנים, מדי פעם, ומעריך את עצמי קצת, לפעמים הרבה, ועדיין, אני שיפוטי וביקורתי נורא. אני שואל את עצמי מה כל זה שווה, אם הכתיבה שלי היא אולי כתיבת בוסר. פשוט לא טובה מספיק. אולי אני מנסה יותר מדי ואין לי את זה. קורה לכם? זה שלב חולף, זה טבעי?
