שאלה-

[אנרית]

שאלה-

אם ראיתם את הבן/בת של חברה (לא בת זוג, סתם חברה) שלכם מעשן/מעשנת, הייתם אומרים לה?

 

[grungegirl]

מכניסים את זה כדרך אגב

משהו בסגנון:" ראיתי את שמשון אתמול..כן פה למטה..הוא ישב פה עם סיגרייה....

 

[faith2]

תלוי מה הגיל שלו....

אני חושבת שבחירות כאלה הן בגדר בחירה אישית. אני לא הייתי רוצה שבני יעשן אבל....אם הוא בן 17 נגיד אני חושבת שהוא מספיק בוגר להחליט בעצמו. אבל אם הוא בן 14.....הייתי אומרת ללא ספק.

 

[s h o o s h a]

להגיד או לא להגיד, זו השאלה

אם הייתי רואה את בתה/בנה של שכנתי הצעיר בימים מעשן/ת בכניסה לבנין, הייתי שואלת אות/ה "למה?" לספר להוריו? זוכרת את עצמי כשהוריי "תפסו" אותי מעשנת בבית שכנתי וכעסו עליה נורא איך היא מעיזה לתת לי לעשן אצלה. תשובתה "עדיף שתעשן אצלי ואיתי, כך לפחות בטוח שאלו סיגריות 'תמימות' מאשר בחוץ עם חברים והשד יודע מה יתנו לה שם". עונה לשאלתך? מקווה שכן. מאז חלפו ..... הרבה מאד

שנים ואפילו הפסקתי לעשן. אז לספר או לא? לא יודעת. אולי הייתי מעיזה ואומרת "לא" אלא אם ידוע כי סוג החומרים שהוא/היא מעשנים אינם סיגריות בוקר טוב

 

[הפלאות של עליזה1]

סליחה שדעתי שונה ,אבל

זה תלוי בסוג ההורים יש הורים שיקבלו את זה ויבררו עם הילד ויש כאלה שלא יתיחסו אלה יחשבו שאת סתם באה לרחל על ילדם צריך להכיר את אותם הורים טוב ו לדעת אם כדי או לא ,

 

[אנרית]

אוקי..

חשבתי שהורים יענו: "כן ברור, זאת זכותם לדעת, ואני למשל הייתי רוצה שחברתי תספר לי אם הייתה רואה את הילד שלי מעשן..." ושהילדים יענו: "לא מה פתאום שלא יספרו לחברה שלהם שיגינו עלינו אם הם יספרו הם יצאו מניאקים." (זאת לפחות התגובה הנפוצה שקיבלתי עד עכשיו במקומות אחרים.) ודעתי היא כזאת..: כמו שאמרו כאן, זה תלוי בכמה דברים. גיל הילד, סוג ההורים (כלומר איך יתיחסו לידיעה שבנם מעשן), וכמובן מה הוא עישן, עם מי, איפה... וכו'. שאלתי את השאלה הזאת, מפני שראיתי את בנה של חברה שלי (16) מעשן בפארק ציבורי, עם חברים שלו ב3 לפנות בוקר. (הם היו מחוץ לביתי והתכוונתי להשתיק אותם, אבל כשראיתי אותו מעשן, החלטתי לא לפנות אליהם, כדי שלא יידע שאני יודעת...) חשבתי אם לספר לחברתי או לא, כי מאז אותו פעם ראיתי או עוד כמה פעמים מעשן. כלומר זה לא היה חד פעמי. חשבתי לעצמי שאם אני אספר לה, היא בטוח תגיד לו על זה משהו, ואז מן הסתם הוא יכעס עליי שסיפרתי לה, וזה יפגע ביחסים שלי איתו. (אנחנו מדברים הרבה, הוא מספר לי הרבה דברים ואני בתור חברה של אמא, עם הבטחה לא לספר לה כלום, עוזרת לו.) אך הבעיה, שאת זה הוא לא סיפר לי, ולא הבטחתי לו שלא אספר לאמו. אבל בכ"ז אני חושבת שהיא בתור אמא צריכה לדעת, והיא צריכה להחליט מה לעשות עם זה... אז מה דעתכם?

אשמח לקבל תשובות גם מילדים או הורים שנמצאים במצבים דומים... תודה! אנרית

 

[s h o o s h a]

הגילוי והידיעה

תראי הבחור עליו את מדברת הוא גברבר בן 16 נניח שתספרי לאמו (ונצא מנקודת הנחה שאת גם יודעת מה תהא תגובתה) מה לדעתך "תרוויחי" מכל הענין? ומעבר למה היא תחשוב, הוא יחשוב, הם יחשבו (ואני לא אעשה כאן את כל הטיות הלשון), את באמת חושבת שהורים לא יודעים כשילדיהם מעשנים? מישהו צריך "להלשין" עליהם? ריח סיגריות נדבק לכל מקום אפשרי. וכמה שיצחצחו שיניים וירססו בחדר ו...ו...ו... גם אם יחזור ב 3 בבוקר הביתה ויזרוק את בגדיו מייד לכביסה, לריח סיגריות יש מין נטיה "דביקה" כזו להישאר. אז מה שאני מנסה להגיד לך הוא דבר פשוט : עזבי. אל תחליטי עבור אחרים מה הם צריכים/לא צריכים לדעת. אל תיכנסי לזה ואל תתערבי (מה גם שהרבה דברים הוא מספר לך ומשתף אותך ובזה לא...יש לו כנראה סיבה). חוזרת ואומרת-אם תדעי בוודאות שענין הסיגריות "חרג" מטבק רגיל לכל סוג של סם, הרי אז ורק אז תתערבי.

 

[s h o o s h a]

ומחשבה נוספת

אחרי שסיימתי לקרוא אותי חשבתי לעצמי, למה שלא תדברי איתו על העישון? ראית, את יודעת, את יודעת עוד אי אלו דברים (את הרי "אשת סודו"), אז אולי כדאי קודם לשוחח עמו בנושא ולשמוע ממנו מה יש לו, לגבר הצעיר הזה, להגיד 'להגנתו'.

 

[s h i r k u s h]

../images/Emo45.gif

 

[g i l i]

אוקיי.. אז בתור ..

מעשנת בת 16.. אני רוצה לספר לכם על נטייה שיש להורים כלפי זה שאחרים מספרים להם, הם מכחישים נטייה מוזרה ולא ברורה שלהם , עד שהילד מספר וגם אז הם עוד מקווים שזה ייפסק ולכן ממשיכים להכחיש! אל תעשי את זה לעצמך ולידידות של אמא שלו, וגם לא לידידות בינך לבינו.. זה באמת לא ש/ווה את זה הוא בחיים לא יסמוך עלייך ולכי תדעי מה הוא יעשה הלאה כשאין לו למי חספר, לי הייתה החונכת שלי שספרה בטעות, להורים שלי כי אני שיקרתי לה ואמרתי שהם יודעים כשאני נתפסתי בביצפר זה ההי רק טבעי שההיא תספר מתוקף תפקידה- ואז אחרי שנה וחצי של הכחשה הם קבלו את זה - ולא משנה כמה שהריח היה , והסירחון והדאודורנטים, והמסטיקים והקפסאות בגרביים כדי שלא יבלטו מהחולצה - הם הכחישו.. הכל היה מונח לפניהם אם הם רק היו מקבלים את זה ממהתחלה לא הייתה ההתרחקות העצומה הזאת.. אל תספרי לחברה שלך על הבן שלה, הוא מספיק בוגר כדי לספר לה בעצמו כשיגיע הרגע הנכון בעינייו... ושוב על תהרסי את הקרבה ביניכם כי הוא יפגע מזה יותר מאשר ש- תספרי לאמא שלו וזה יגרום לא להפסיק(כי זה לא יגרום לו להפסיק) ממש אבל ממש מקווה שעזרתי.

 

[lady d23]

לא. למה לסבך אותו?

עברו 10 ימים מאז שכתבת את זה, אני מניחה שכבר החלטת. מה עשית בסוף?