השאלה מה השאלה
קודם כל יש לברר אם המילון אמור להיות תיעוד רישמי של השפה התקנית (ואז אין מקום לסלנג), או ספר שימושי למי שרוצה להבין את השפה המדוברת (ואז יש מקום לסלנג). במקרה שני יש להפעיל מידה רבה של שיקול דעת: הסלנג משתנה ללא הרף, ולא כל ביטוי שורד. מי שיפתח את מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה מלפני למעלה משלושים שנה יגלה שרובו אינו רלוונטי. דוגמה: המונח "חתיכה" (לתיאור בחורה יפת תואר) מופיע במילון אבן שושן שנתן לו הכשר חצי רישמי, ונמצא בשימוש למרות ארכאיותו. המונח "ֹשַפָה" שאני הכרתי כנער בשנות השבעים נעלם לו עם השנים, והמונח "כוסית" שפגשתי לראשונה בסוף שנות השבעים- חי ובועט.