ישנו פער,
אך לדעתי הגודל שלו תלוי במקום העבודה ובעיקר-בהדרכה. אבל זה לא נורא, אל חשש. כשאת כבר עובדת כעו"ס, את יותר עצמאית ומתנסה בדברים שבתור סטודנטית את לא מתנסה בהם. לי אין הדרכה כמו שהיתה לי בתור סטודנטית-עם דו"ח אני-אתה, התבססות על מחשבות-רגשות וכו'. לפעמים זה חסר, אפילו מאוד. לפעמים לא. האמת שבהשתלמות שעברתי (בתור עו"ס) היתי צריכה להכין דו"ח אני-אתה מדי שבוע. כאב ראש לא קטן, אבל מלמד מאוד! אני חושבת שהפער קשור למוטיבציה של העו"ס בשילוב מקום העבודה. אם הוא בא עם מוטיבציה גדולה ונחסם כל פעם-סביר שהמוטיבציה תרד וגם הראיה הרומנטית, כדבריך, תתפוגג. אבל זה לא בהכרח. אני פחות "דואגת" לאלה שעוברים את המעבר מסטודנטים לעו"ס טריים, אלא יותר לאלה שנמצאים שנים במקצוע, לפעמים באותו התפקיד ושחיקתם זועקת לשמיים.
