ha uha = יש ויש ( "מודרנית" ) ../images/Emo4.gif
מאחר ואיני יודע עלייך כלום, אפילו לא גיל אז אתייחס אלייך כאילו שאת בת 101
פרט לקלאסית יש הומיאופתיה מודרנית. אדבר בעיקר על המודרנית. על הקלאסית אם אינך יודעת, את מוזמנת להשאר ולקרוא דברים שכבר נכתבו. ההבדל הבסיסי הוא כזה : קלאסית - רמדי אחת בזמן אחד. המחלה אינה הסימפטום אלא עמוקה הרבה יותר. הסימפטום הוא התוצאה החיצונית והשטחית של הסיבה. הרמדי מכוונת אל עולם הסיבות. מודרנית - כל ההיפך, כמו רפואה קונבנציונאלית רק שמשתמשת באנרגיה ולא כימיה. ההומיאופתיה המודרנית משלבת קוקטייל של רמדיס ( נגיד 6 ), תערובת של אנרגיות שלעיתים רבות חלקן מסתדרות, חלקן מסוכסכות וחלקן אדישות אחת לשניה. כל רמדי מושכת לכיוון שלה, כי היא רוצה להיות זו שתנהל את העיניינים. ורק אלוהים יודע מה כיוון יש להידרה בעלת כמה ראשים. יש פער עצום בקרב הציבור בין מה שהוא יודע על חומרים כימיים כמו גם אנרגטיים והשפעתם על האדם, לבין מה שקורה בפועל. המידע הזה נעלם מכל מיני סיבות מהתודעה ומסדר היום, בעבר הוא זכה בהרבה יותר מקום והערכה. מיום שהאדם המציא את ראש הגרזן הראשון, החלה התנועה לעבר אובדן הדרך והידע. כל חומר בטבע שואף לשלוט בחומר אחר. ככה זה בקרב כל דבר ודבר, וגם ברובד האנרגטי, תמיד מבחינים בקרן האור החזקה יותר. החומר נמצא ברמה של רטט מתמיד, ואנחנו מהווים חלק מחומר ורוטטים גם כן. לכן העולם כל הזמן משתנה ומתהווה. אנו כבני אדם אינדיבידואליים, שאין שני להם, נעים על פי מה שנכון לנו ומנסים למצוא את הנישה הנכונה לנו ולא לאחרים. התנועה הזו נעשית תוך כדי מאבק, התנגדות, חיכוך עם אנרגיות חומר סמוכות ומרוחקות, וכך מתקדמים או נעלמים. גם האנרגיות הלא אנושיות ( ממלכות הדומם הצומח והחי ) שואפות לכך ולמעשה כפויות לנוע בהתאמה לרטט הכללי. הן חייבות לשרוד תוך כדי מאבק, התנגדות, חיכוך עם אנרגיות חומר סמוכות ומרוחקות. יחסי גומלין על השליטה על מהלך העיניינים. הממלכות כולן חשות, שואפות, בעלות תבונה בדיוק כמו בני אדם, רק ברמות קיום שונות. כאשר אדם שותה קפה, הקפה משתלט עליו ומשפיע עליו, הוא הופך לבעל הבית ומנצל את הפונדקאי לצרכיו, גם צמח הקפה בעל רצון ומעבר לזה. הקפה מתנהג כמו נגיף שחדר אל התא ומנצל אותו לצרכיו. יתכן מצב שהקפאין יאבק באלכוהול שנלגם בסמוך, שנים רוצים שליטה, כך לגבי תרופות כימיות, מזונות, אוירה, בני אדם וכל דבר ודבר הכפוף למרותם של חוקי הקיום הפלנטריים שעל הפלנטה הזו. אלוהים ברא את העולם בששה ימים. כל פעם יום אחר. לו חשב שזה נכון יותר בוודאי שהיה דוחס את כל ה 6 ליום אחד וסוגר עיניין. אם אלוהים הכל יכול החליט ללכת כל פעם על דבר אחד, מי אני שאנהג אחרת. מקווה שהדברים היו ברורים.