שאלה...
אני מתרגל יוגה כבר כמה זמן, ונתקלתי בתופעת ה"מדיטציות הקבוצתיות" באותם פסטיבלים המוניים שמרעננים מדי כמה חודשים את ארצנו. מתוך ההכרות שלי בנושא, וגם מתוך ההתנסות שלי, אותם קורסים וסדנאות, הרצאות ודיונים קבוצתיים מצליחים תמיד להחטיא את המטרה (המטרה לדעתי...) ואני מגיע למצב שבו אני פשוט נדחה מכל הנושא, ובמיוחד מכל אותם האנשים שמעודף הרוחניות שלהם אשר גם מרוכזת כולה בשעה וחצי (או שלושה ימים) נדמים בעיני פחות שלמים ומבסוטים מעצמם אפילו מאותם דמויות אשר פוקדות את התחנה המרכזית בת"א כדי לדרוש מטבע או סיגריה. אני מבין שדעתי היא דעתי, ולעולם אין לי רגע של חופש ממנה שבו אני יכול גם לחשוב על משהו ובאותו הזמן לא להיות בעל דעה. ולכן השאלה שלי היא: האם מישהו באמת מעדיף את המדיטציות ההמוניות מאשר את המבודדות...? או שאלה יותר מדוייקת: האם יש כאן מישהו המסוגל לתאר לי את התועלת שיש (או הייתה לדעתו) למדיטציות קבוצתית (ואיני מתכוון לתירגול של הגוף, אלא באמת למדיטציה) על-פני מדיטציה אישית?
אני מתרגל יוגה כבר כמה זמן, ונתקלתי בתופעת ה"מדיטציות הקבוצתיות" באותם פסטיבלים המוניים שמרעננים מדי כמה חודשים את ארצנו. מתוך ההכרות שלי בנושא, וגם מתוך ההתנסות שלי, אותם קורסים וסדנאות, הרצאות ודיונים קבוצתיים מצליחים תמיד להחטיא את המטרה (המטרה לדעתי...) ואני מגיע למצב שבו אני פשוט נדחה מכל הנושא, ובמיוחד מכל אותם האנשים שמעודף הרוחניות שלהם אשר גם מרוכזת כולה בשעה וחצי (או שלושה ימים) נדמים בעיני פחות שלמים ומבסוטים מעצמם אפילו מאותם דמויות אשר פוקדות את התחנה המרכזית בת"א כדי לדרוש מטבע או סיגריה. אני מבין שדעתי היא דעתי, ולעולם אין לי רגע של חופש ממנה שבו אני יכול גם לחשוב על משהו ובאותו הזמן לא להיות בעל דעה. ולכן השאלה שלי היא: האם מישהו באמת מעדיף את המדיטציות ההמוניות מאשר את המבודדות...? או שאלה יותר מדוייקת: האם יש כאן מישהו המסוגל לתאר לי את התועלת שיש (או הייתה לדעתו) למדיטציות קבוצתית (ואיני מתכוון לתירגול של הגוף, אלא באמת למדיטציה) על-פני מדיטציה אישית?