בתורה
נאמר שדבר טמא צריך "לבוא במים" ויטהר. המקוה מוזכר במפורש, אבל לא ממש בהקשר הזה: "אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור" (כלומר, מי מעין ומקוה מים הם טהורים). חז"ל למדו שדבר צריך לבוא במים שכל הגוף נכנס בהם - כלומר, מטר וחצי על חצי מטר על חצי מטר (אמה על אמה על שלוש אמות). בנוסף, הם קבעו ש"מים שאובים" (לא מי גשמים) אינם כשרים למקוה, ועוד אי-אלו דינים. זה מה שנקרא "מקוה".