באיחור כי
לא היה לי כוח לכתוב לך לפני
![Smile :) :)]()
מקווה שאין לי טעויות... אותו פזמון תמיד אני שומעת את אותו פזמון, תמיד אני שומעת את אותו פזמון פעם יכולתי לבכות מזה, היום אני רוצה לישון. כשאני שומעת את אותו פזמון, וככה זה הולך... בערך: למה את לא, למה את לא, למה את לא למה את לא? למה את לא רואה אף אחד אחר, למה את לא יודעת לדבר איתי קצת יותר למה אין לנו שום דבר במשותף מלבד האהבה? אני שומעת את אותו פזמון, לרוב הוא בא אחרי בית ראשון כל כך מוכר שזה כמעט נעים. וכשכל הכבישים מובילים לשום מקום (לא בטוחה בקטע הזה), תמיד אפשר לחזור אל הפזמון. למה את לא, למה את לא, למה את לא למה את לא? למה את לא רואה אף אחד אחר, למה את לא יודעת לדבר איתי קצת יותר למה אין לנו שום דבר במשותף מלבד האהבה? ויש רגעים שנדמה שמשהו חדש קורה, ומחדר רחוק אפשר לשמוע שיר חדש מתנגן אולי גם אנחנו נוכל לזמזם איתו. אבל אז- אני שומעת את אותו פזמון... תמיד אני שומעת את אותו פזמון, תמיד אני שומעת את אותו פזמון, פעם יכולתי לבכות- היום אני רוצה לישווווווון! כשאני שומעת את אותו פזמון כל פעם, כל פעם. למה את לא, למה את לא, למה את לא למה את לא? למה את לא רואה אף אחד אחר, למה את לא יודעת לדבר איתי קצת יותר למה אין לנו שום דבר במשותף מלבד האהבה... מלבד האהבה... מלבד האהבה...