שאלה..

[מ ל א ו נ ת]

שאלה..

ספר שיר השירים, פרק ב' פסוק ה' "סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני". רש"בם מפרש כך: "דימוי לכנסת ישראל, המצטערת בגלות על שנתרחק הקב"ה מאצלה, ומתאוננת לאומות העולם(עמים אחרים) להקל מעליה את שעבודה , כי די לה בצרותיה שנתרחק הקב"ה ממנה".. תןכלו להסביר את פירוש רשב"ם בבקשה??

 

[יוסי ר1]

סמכוני באשישות

את שיר השירים יש לקרא בשני רבדים. הרובד האחד , הוא פשט המילים, מראה כי לפנינו שיר אהבה בין איש לאישה, בין עלמה לבחור. על פי רובד זה כל דימוי הוא מעולם המציר\את של האוהבים. הרובד הנוסף, העמוק יותר, הוא הרובד האלגורי. על פי רובד זה, הדימויים כולם נועדו לתאר אהבה בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא. וכך מעיד רבי עקיבא, מגדולי התנאים והאיש המסמל עם אשתו, ביתו של כלבא שבוע יותר מכולם את נישואי האהבה, את שיר השירים ואת מעמד הקודש שבו, קדושה הנובעת מהפרשנות האלגורית: "חס ושלום! לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שאין כל העולם כדאי כיום שניתן שיר השירים לישראל. שכל כתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים" (מסכת ידים ג, ה). אחרי כל ההקדמה הזו, הדברים פשוטים: ברובד הפשט, העלמה מביעה חולשה מתוך אהבתה, "חולת אהבה" כלשונה, ומבקשת מהסובבים שיחזקו אותה במאכלים טובים, אשישות הם סוגי בשר, תפוחים הם תפוחים. על פי האלגוריה לכנסת ישראל ולקב"ה, כסת ישראל מבקשת מהסובבים - אומות העולם שהגלו אותה - להקל מעליה את "מחלת האהבה" במקרה הזה הריחוק מהקבה שיצא אף הוא לגלות כביכול, ההקלה במקרה הזה אינה במאכל, כי אם בהקלת השעבוד.

 

[יוסי ר1]

אשישות

אשישות הן מאכל מתוק, עוגת צימוקים או קטניות בדבש לפי פירושים אחדים. נתחלפו לי אשישות באשפר, שהוא בשר. סליחה!

 

[אדרם ד חולם]

משהו אחר

אזהרה לתלמידים: לא להשתמש בזה במבחנים. במבחן יש לכתוב רק מה שהמורה חושב לנכון. אף כי השורש תפח מופיע במקרא רק כתפוח, אפשר להבין תפוחים ככרים תפוּחים (פ רפה). הפרשנות לאשישות היא לפי מה שמופיע בשמואל ב ו' 19 ובמקומות נוספים, אבל יש גם "אשש" לפי ישעיהו מו 18: זכרו זאת והתאוששו (התחזקו). עכשיו תארו לעצמכם את חולת האהבה שרועה על מטתה (אלא איפה ישכב חולה?). מה מתאים למטה אם לא כרים ומה מבקשת החולה אם לא שירפדוה בכרים תפוחים ורכים? ואשישות, כפי שמקובל בשירת התנך לחזור על מקבילה במלים שונות, גם הם מעין כרים לתמיכה.

 

[יוסי ר1]

תפוחים ואשישות

לאדרם ד חולם, אכן, לא ננעלו שערי פירוש... למרות זאת, בפסוקים הקודמים התפוח הוא מ"עצי היער" ולא מכלי המיטה, והעלמה יושבת "בצילו" וחומדת את "פריו". האם היין בבית היין גרם לה לבלבל בין פרי לכרית?

 

[אדרם ד חולם]

תרוצים (מגרד לי בקצות האצבעות):

זה חוש ההומור של המשורר, עובר מפרי התפוח אל תפוחים כלי מטה. ואכן התמונה הבאה היא תמונת מטה "ימינו תחת ראשי וגו'" בפרק הזה הענינים מתקדמים במהירות!

 

[יוסי ר1]

הומור המשורר

את זה אני בהחלט יכול לקבל. עם זאת יצויין, כי עם היותו שיר השירים ספר אהבה מובהק, גדולתו הייתרה היא כי התאורים בו אינם חורגים מתיאור צנוע , המשאיר פתח רב לדמיון, אך בשום מקום לא תמצא שם תיאור גס או מוגזם. למעוניינים, כדאי לקרא את הקדמתו של אברהם כהנא לשיר השירים, בה הוא שולל את התיאוריות השונות שניסו לראות בשיר השירים שירי רועים או שירי בתי מרזח. (ההקדמה נמצאת בפירושו לחמש מגילות. אני מוצא לנכון להמליץ בכלל על הקדמותיו ופירושו של כהנא לתנ"ך כולו, שהם מלאכת מחקר וניתוח למופת!)

 

[גרי רשף]

תפוחים הם תפוחים?

אני חושב שקראתי פעם שהתפוח משיר השירים הוא אינו הפרי המוכר לנו כיום בשם זה; ואיכשהו מימי התנך העליזים עד כה האבטיחים הפכו למלונים, הקישואים למלפפונים; וכבר יש לנו סלט שלם.

 

[יוסי ר1]

תפוחים?

לגרי שלום. אשמח להכיר סברה חדשה על התפוח. ברור כי מדובר בעץ, משום שהפסוק אומר "תחת התפוח עוררתיך", כך שזה עץ שאפשר לשבת תחתיו, ולא שיח פטרוזיליה נמוך. מה שברור הוא שאכן חיות וצמחים שונים שינו את שמם לאורך הדורות, ופעמים רבות אין החיה שאנו מכנים בשם פלוני זהה לחיה שבתנך. דוגמאות ספורות? הג'ירפה שאנו מכירים, היא כנראה הזמר המקראי, שכשר לאכילה. סוס יאור הוא בהמות., הקיפוד , שהיום הוא אוכל חרקים קטן וחביב עם קוצים קצרים, היה כנראה מזיק חקלאות כלשהו, שהנביא מעיד עליו כי האדמות יהיו ,והיו למרמס קיפוד". קיפוד אינו רומס מאום. אולי הוא מה שאנחנו מכנים דורבן? על כל פנים זהו נושא מרתק בהחלט, שנכתב עליו רבות.

 

[אביתר30]

מדובר בתפוח בר

שנקרא חזורא בארמית (וכך התרגום) בתלמוד : עזרר / חזרר בעברית היום : עוזרר בערבית : זערור באנגלית : spiny hawtborn

 

[אביתר30]

hawthorn*

 

[יוסי ר1]

עוזרד

לאביתר30 שלום. את העוזרד הקוצני (עוזרר) אני מכיר היטב, וזולל את פירותיו בהנאה (עכשיו סוף העונה). עם זאת, על סמך מה אתה מזהה אותו עם התפוח? עד כה סברתי כי העוזרד הוא צמח בר, וכל קרבתו לתפוח היא רק צורת פריו, וכי התפוח התנכ"י הוא תפוח הבר שניתן למצא מעטים ממנו עד היום בכפרים ערביים, דומה לתפוחים שלנו, אך עם פרי קטן ביותר, כ3 ס"מ בלבד.

 

[אביתר30]

לפי התרגום הארמי

הנה מאמר קצר שכתבתי : נראה שהתפוח במקרא אינו התפוח של היום (התרבותי) אלא תפוח הבר ארמית : חזורא (וכך התרגום לתפוח במקרא) תלמוד : עזרר / חזרר עברית היום : עוזרר / עוזרד ערבית : זערור אנגלית : Spiny hawthorn לטינית : Crataegus aronia לדעתי גם במקרא התפוח נקרא עזר (עזרר) אבי-עזר = (העיר) תפוח יהושע יז ב : ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם לבני אביעזר ולבני-חלק ולבני אשריאל ולבני-שכם ולבני-חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן-יוסף הזכרים למשפחתם: פסוק ז : ויהי גבול-מנשה מאשר המכמתת אשר על-פני שכם והלך הגבול אל-הימין אל-ישבי עין תפוח: פסוק ח : למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל-גבול מנשה לבני אפרים: אבי-עזר = תפוח חלק = חלקת השדה אשריאל = אשר ("מאשר המכמתת אשר על-פני שכם ") שכם = שכם חפר = חפר שמידע = ? באנגלית התפוח הזה נקרא גם מאי , ולמעשה שם החודש מאי (סיוון) נקרא על שם התפוח מה שמראה על החשיבות שיוחסה לו בימי קדם גם הערבים-נוצרים (וכן הטורקים) קוראים לחודש זה על שם התפוח – חזיראן עד היום לא היה ידוע בבירור מקור השם ועכשיו האמת יוצאת לאור.. אגב , אחד הזיהוים של עץ הדעת הוא התפוח (ולדעתי הכוונה לתפוח הבר) התפוח מכונה פרי האהבה (ידע = אהבה)

 

[יוסי ר1]

עוזרד 2

אוסיף לשאלתי בדבר הזיהוי גם תמיהה מסכת כלאיים, פרק א משנה ד "ובאילן--האגסים והקרוסטמלין, הפרישין והעוזררין--אינן כלאיים זה בזה. התפוח והחוזרד, והפרסקין והשקדים, השזפין והרימין--אף על פי שדומין זה לזה, כלאיים זה בזה". לפחות במשנה יש אבחנה בין תפוח, עוזרר וחוזרר. ועל תפוח וחוזרר נאמר אף שהם כלאיים זה בזה, כלומר אינם אותו מין!

 

[אביתר30]

יכול להיות שבמקרא תפוח הוא שם כללי

לכמה מיני "תפוחים" כגון תפוח / עוזרר / חוזרר ..

 

[מ ל א ו נ ת]

תודה רבה רבה רבה רבהה!!!!!!!!