שאלה

[25636]

שאלה

צריך הסבר לשאלה: לפי סיפור יציאת מצרים פרעה בסוף מסכים לבני ישראל לצאת ממצרים, אבל ה' מקשה את ליבו וגורם לפרעה לאסור על יציאת בני ישראל ממצרים. כתוצאה מכך ה' מטיל את עשרת המכות. השאלה היא מדוע ה' מעניש את פרעה על מעשי פרעה שה' הוא זה שגרם להם? תודה.

 

[אין לי מושג איך]

זו שאלה גדולה

אחת התשובות היא שמגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב. כלומר, פרעה היה ראוי לעונש לא בגלל שהקשה את ליבו אלא על כל מה שעשה לפני כן, מרצונו החופשי - כל השנים של עבודת הפרך וההתעללות. ה' מקשה את ליבו כדי שלא יוכל לחזור בתשובה על מעשיו (זה עצמו חלק מהעונש לפרעה - מניעת אפשרות התשובה) ואז הוא מעניש אותו על כל מעלליו.

 

[25636]

תודה ו..עוד שאלה

שאלה קצת דומה לקודמת שעליה אני יודע תשובה אחת אבל מעוניין לקבל פרשנויות שונות.. בסיפור גן עדן ה' אוסר על אדם וחווה לאכול את פרי עץ הדעת ואם יעשו כן אז הם ימותו. מכך עולות שתי בעיות, הראשונה היא שאיום ה' הוא שיקרי, ה' מאיים שימותו אם יאכלו את התפוח, אך הם לא מתו. בעיה שניה היא: פרי עץ הדעת נותן לאדם דעת כלומר טוב. השאלה היא מדוע ה' אוסר על אדם וחווה על דבר שיגרום להם לטוב ואיך אפשר לפרש את הבעיה הראשונה? תודה.

 

[אין לי מושג איך]

אני מנסה לענות

אבל לא מסתמכת על מפרשים, אלא על דברים ששמעתי ולמדתי : יש שני עצים מיוחדים בגן עדן - העץ השני הוא עץ החיים, כינוי ששייך היום לתורה. מי שטועם ממנו - זוכה לחיי נצח. עץ הדעת טוב ורע (וכנראה שזה לא היה תפוח) מקנה בעצם את יכולת הבחירה. לפני כן האדם היה יצור דמוי מלאך - בלי תאוות או התמודדויות, ואולי אפילו בלי אפשרות של מוות, לכן גם לא נזקק לתורה ומצוות כדי לדבוק בחיי נצח. ברגע בו נפקחו עיניו - החיים ההם הסתיימו עבורו. ה"אדם" שה' ברא בעצם מת, ובמקומו ניצב אדם אחר, שבין שאר השינויים שחלו בו הוא גם בן-מוות, כלומר שחייו אינם נצחיים אלא מוגבלים בזמן. מאותו רגע של שינוי, אדם וחוה איבדו את הזכות לחיות בגן עדן, והם (ואנחנו) צריכים לעבוד קשה כדי לנסות ולהתקרב מחדש לאותה דרגה שבה הם היו לפני החטא. נכון שיש דעה ששכר ועונש משמעותיים רק בעולם שיש בו בחירה, ושכר על בחירה טובה נחשב ליותר מכובד מחסד סתם, אבל גם בגן עדן היה איסור אחד, כדי לטעום את אפשרות הבחירה, וראינו איך הוא לא בהכרח מביא טוב על מי שנצטווה בו. לכן אני חושבת שטעימה מעץ הדעת לא כ"כ היטיבה לאדם (זה לשאלתך השניה) והפכה אותו ליצור שהמוות יכול לשלוט בו (לשאלתך הראשונה).

 

[יצחק שדה]

האיום לא שקרי, והאכילה אינה מטיבה.

1-אדם וחווה מתו, כאשר הוזהרו ע"י ה'. ביום שאכלו, נגזר עליהם להיות בני מוות. 2-אכילה מעץ הדעת לא הטיבה עם אדם וחווה, כי הנסיונות בין טוב לרע, נהיו בהרבה יותר קשים. יש אומרים שהיו מצווים לאכול מהעץ כעבור זמן מה, והיו זוכים גם להיות חכמים וגם לחיות חיי נצח.

 

[פלגיה]

לגבי השאלה השניה

זה לא "עץ הדעת" אלא "עץ הדעת טוב ורע" - כלומר היכולת להבחנה מוסרית, ובעיקר הידיעה שיש גם יכולת לעשות רע. זה לא שלפני כן לא היה להם שכל ("דעת") היה שכל, אבל רק לטוב, ללא צורך בהבחנות מוסריות.

 

[שוחר1]

בהמשך לפלגיה: עץ הדעת טוב ורע לי

בהרצאה ששמעתי פעם על משנתו של הרמב"ם, אפשר להסביר את הדברים כך. האדם נברא בצלם, ברור שלא מדובר בצורה הפיזית, משום שלה' אין דמות גוף ואין לו גוף, אם כן מהו "צלם ה'" מדובר בשכלו של האדם, כלומר האדם היה חכם לפני שאכל מעץ הדעת. ולכן נשאלית השאלה: אם כן מהו עץ הדעת טוב ורע. מדובר באובייקטיביות וסובייקטיביות לפני שהאדם אכל מעץ הדעת הוא היה אובייקטיבי בשיכלו לחלוטין. לאחר שאכל מעץ הדעת הוא הפך לסובייקטיבי, כלומר עץ הדעת טוב ורע הוא בעצם ה"אגו" של האדם, מה טוב ורע בשבילי, ולכן מיד לאחר שאכל, החל לחוש בושה שהוא ערום, תחושה אישית סובייקטיבית, הנובעת מה"אגו". כלומר כתוצאה מאכילת עץ הדעת האדם לא נעשה חכם יותר, אלא איבד דווקא את מידת האוייקטיביות המוחלטת, ללא עירוב ה"אני".

 

[אין לי מושג איך]

איזה רעיון יפה ../images/Emo13.gif

 

[חזרתי לאבא]

שאלה מצוינת והנה תשובה

"שלח את עמי ויעבדוני" משל למלך שבנו חלה , רופא המלך בדק ולבסוף החליט שצריך לקטוע את רגלו של בן המלך. לאחר שנה חלה שוב בנו של המלך ושוב קראו לרופא והרופא בדק ואמר גם את הרגל השניה צריך לקטוע. המלך בקש שבנו יראה רופא נוסף ואילו הרופא השני נתן לבן המלך כמה תרופות והנה הוא נרפא. אמר המלך לרופא הראשון גוזר אני עליך מוות כי ראיתי את רשעות לבך שאין בני היה צריך לקטוע את רגלו ומכאן אני למד שגם הקיעה הראשנה לא הייתה כי היה צריך לקטוע אלא מרשעות ליבך ולכן אני גוזר עליך מוות. ה' אמר לאברהם בברית בין הביתרים "ועבדום ועינו אותם 400 שנה". למעשה פרעה קיים את ציווי ה' ולמה נענש?????? כי כשמשה אמר לו " שלח עמי ויעבדוני " . אמר פרעה " מי ה' אשר אשמע בקולו". אז אמר לו ה' למשה דע לך שכל השעבוד שפרעה שעבד את עם ישראל הוא לא כי הוא קיים את רצוני שלאמלא קיים את רצוני היה משלח את עם ישראל כשבקשת ממנו. לכן אומר ה' שהשעבוד של פרעה היה מרוע ולא על מנת לקיים את רצון ה' ולכן נענש.

 

[יצחק שדה]

שמעתי הסבר יפה:

פרעה "חטף" מכות קשות וראה את יד ה'. כל אדם העומד במצב כזה, מבין שהמערכה אבודה, כי אין יכולת להלחם עם בורא העולם, וזו כמובן אינה חזרה בתשובה. ה' חיזק את לב פרעה, כך שיוכל לספוג מכות איומות מבלי להשבר. במכת בכורות פרעה נשבר, ולכן שלח את ישראל. אם פרעה היה אומר לעצמו- "יש בורא עולם, וראוי לעשות רצונו" היה משלח את ישראל, וה' לא היה מכה אותו יותר. יש לכך גם סמך בכתובים: משה עומד מול פרעה ומבקש ממנו רשות לצאת. פרעה חשב שאם מבקשים ממנו רשות, אז אין בידי ה' יכולת להוציא את עמו, למרות כל המכות האיומות שיש בידו להנחית עליו. בסתר לבו יודע פרעה, ואח"כ משה אומר זאת במפורש לפרעה, שהכל הצגה, וה' יכול להוציא את ישראל ללא רשות פרעה, אלא שמכות מצרים הן מופת של ה', והמצרים ראויים לכך. אלא שפרעה מעדיף לרמות את עצמו, ולחכות לרגע השבירה של א לוקי ישראל. למדנו מזאת, שה' נתן לפרעה פתח לחשוב על אפשרות מילוט, וכאשר פרעה המשיך להחזיק בישראל, חיזק ה' את לבו, וסר ממנו רגש הפחד מהבאות.

 

[25636]

תודה לכולם

בקשר לשאלת פרעה תודה תשובות מעניינות. בקשר לשאלת גן עדן זוהי הפשרנות שאני מכי לפי הרב"ם. הדבר החשוב לדעת שבין אם הסיפור קרה במציאות או לא הדבר הפירוש הוא פירוש אלגורי. לפי הרמבם תכלית האדם היא בהשגת האמת. האדם נברא בצלם ה' כלומר מושלם מבחינה שכלית שהכוונה לכך היא שהאדם נמצא בתודעה של אמת ושקר, אין יחסיות לדוגמא על כך ש1+2=3 אין לענות שזה טוב, או רע כי אין בכך יחס זה אמת. כך אנו רואים שבעצם האדם היה מצוי בתודעה מושלמת שאין בה יחסיות. אך עצם זה שהאדם החליט לפי דעתו האישית לאכול מפרי עץ הדעת (שאולי דבר זה הוא רק מטאפורה לדעת אישית ולא בעצם אכילת פרי כלשהו) האדם הכניס יחסיות למערכת של אמת ושקר ללא יחסיות והפיל את המערכת כולה. לפי הרמב"ם גן עדן הוא אינו מקום פיזי אלא המצב התודעתי של האדם ולכן כשהפרו את המערכת הזו של אמת ושקר הם יצאו מהמצב התודעתי של אמת ושקר וזוהי הסיבה ליציאת מגן עדן. תודה לכולם על התגובות!

 

[mgb]

ועל כך נאמר..

בס"ד בא ללמוד ויצא מלמד!

בברכה