שאלה..

[Guy3331]

שאלה..

במסכת ברכות, דף ב', עמ' ב', רש"י אומר על עני, שעניותו היא עד כדי מחסור בנרות לצורך תאורה בזמן שסועד את סעודתו. -ומכאן, שהוא אוכל עוד לפני צאת-הכוכבים. ואילו כוהן שנטמא וטבל, יכול לאכול מהתרומה רק לאחר צאת-הכוכבים. אם-כן, כיצד מגיעה הגמרא למסקנה (גם אם זו רק מסקנת-ביניים), ש-"עני וכוהן חד שיעורא הוא"? בכבוד רב, גיא.

 

[אליה לא מתנתק]

כי הכהן...

אחרי שהוא טבל ביום, בעקרון הוא כבר טהור, רק שהוא מחוסר הערב שמש...

 

[mgb]

עני וכהן חד שיעורא הוא

בס"ד שלום לך ! הגמרא תחילה מקשה ולא מנסה להשוות. כלומר, הגמ' רואה הבדל בין הברייתא שאומרת שרואים ששעת קריאת שמע הוא מוקדם - לפי הזמן של עני שנכנס לאכול פתו והוא לפני צה"כ. ואילו מכוח הסתירה הגמ' חוזרת בה ואומרת שאכן זמן העני וזמן הכהן שווים. כלומר שניהם בצאת הכוכבים, זה לאכות פתו במלח וזה לאכול קרבנותיו. נכון שנשארה השאלה אם העני אוכל גם בצאת הכוכבים אז הרי נטען כבר שאין לו נר.. וצריך לאמר שהוא אכן עני אבל הרי בברייתא לא נאמר שאין לאו נר- זוהי דיעה שהגמ' חשבה לומר בתחילה, כמו רש"י מפרש אבל אין הוכחה לכך מהגמ' שבאמת אין לו נר לצורך אכילתו. אם הוא אוכל כמו כולם א"כ מדוע מציינת הברייתא דווקא עני, צריך לומר שהוא מזדרז יותר משאר בני אדם כי משך אכילתו קצרה(אין לו הרבה מה לאכול) ולכן הוא אוכל מעט זמן, אבל לא שהוא אוכל מוקדם בשל עניותו. או שצריך לומר שבשל עניותו הוא אוכל ללא נר אבל מנצל עוד מעט ממה שנותר מאור היום. לפי פירוש הנצי"ב הכוונה בכלל לפועל ולא לעני כך שלא מדובר על עני שאין לו נר לפי פירוש רש"י אלא על אדם פועל החוזר מעמל יומו עייף ורעב וממהר לאכול שאוכל מוקדם ולא מאוחר כשאר בני אדם. יש שרצו לומר שהכוונה לעני גוי אבל דיעה זו נדחתה כיוון שלא מסתבר שחז"ל יתנו זמן קריאת שמע לפי עניים גויים. בברכה

 

[Guy3331]

כן, אבל...

האם לא אמר רש"י את פירושו על-פי רוח-הקודש? - שזה גם מוביל אותי לשאול, כיצד יש הרבה פירושים לדבר אחד? של מי "הכי נכון" או "הכי מדוייק"?

 

[mgb]

פירוש רש"י

בס"ד אין סתירה . בעזר ה' שתמשיך כפי שב"ה אתה לומד מעמיק בדברי הגמ' ופירושי רש"י. תבין שיש ורש"י מפרש את ה"לכאורה" ואת "המסקנה" של הדיון בגמ'. כוונתי כך: רש"י דרכו לפרש נקודתית מה כוונת הגמ' במילה זו או במילות אלה או בקטע זה. הרי רש"י למד הלאה וידע שהגמ' תסיק מסקנה אחרת.. אבל רש"י כביכול עוקב אחר הלומד ובכל שלב שנראה היה לו שהלומד יתקשה הוסיף מילות הסבר -פירוש, כך שהלומד יבין את הנקודה הנוכחית. ממילא אין מקום לשאול מי צודק.. כיוון שלא במקרה התורה בנויה לפרש ולהבין בכמה דרכים. ישנן סיבות שונות לכך. חלקן על פי הנגלה וחלקן על פי תורת הסוד. אבל בעיקרון כיוון שהתורה היא רוחנית אין הגבלה למספר האפשרויות להבינה כי במושגים רוחניים אין הגבלה כמו למושגים גשמיים. זה בקיצור נמרץ. אם תמקד שאלה מסויימת בנושא, אשמח להשיב. בברכה

 

[Guy3331]

תודה. חזרה בתשובה -

זה הדבר הטוב ביותר שקרה לי מאז ומעולם!

 

[mgb]

ריגשת אותי בדבריך יהודי יקר!../images/Emo24.gif

 

[asaf2000]

לגבי מה שכתבת בסוף

כתבת "שלא מסתבר שחז"ל יתנו זמן קריאת שמע לפי עניים גויים". ומה לגבי סוף זמן קריאת שמע שכתוב שזה נקבע לפי זמן קימת בני המלכים? האם מדובר במלכים יהודים או גוים?

 

[mgb]

תשובה לר' אסף!

בס"ד הגמ' בב"ק לגבי מקור הלימוד שנגיחה בקרן אומרת שיש הבדל אם לומדים ממקור מסויים את ההלכה או שהמקור מהווה רק גילוי מילתא בעלמא: "קרן מנלן דת"ר (שמות כא) כי יגח אין נגיחה אלא בקרן שנאמר (מלכים א כב) ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם וגו' ואומר (דברים לג) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח מאי ואומר וכי תימא דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן ת"ש בכור שורו הדר לו והאי מילף הוא גילוי מילתא בעלמא הוא דנגיחה בקרן הוא" יש הרבה מקומות שכך הגמ' אומרת והבאתי דוגמא אחת בלבד. אולי בעצם עוד דוגמא מעט שונה אבל הכיוון דומה: הגמ' ביבמות (קכ"ב ע"א )לגבי נאמנות להעיד על איש שמת להשיא את אשתו. ושם מאמינים לנוכרית והגמ' דנה איך יתכן שאשה יהודיה לא נאמנת ונכרית נאמנת. בראשונים מוסבר שזהו גילוי מילתא בעלמא בגלל שהיא משיחה לפי תומה ולא בגדר עדות: "מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהם והביאוהו בפונדק ובחזרתם אמרו לפונדקית איה חברנו נומית להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו ולא תהא כהנת כפונדקית אמר להו לכשתהא כפונדקית נאמנת הפונדקית " ולענייננו: לא ניתן ללמוד מעני גוי כי כאן למדים הלכה וגוי כלל לא קורא ק"ש. לדעת מתי הוא סוף זמן קריאת שמע ניתן ללמוד שהרי מדובר על מלכי ישראל והם קמים בשלוש שעות(ברכות ג ע"ב ו-ט' ע"ב): "דתנן ר' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות" והכוונה למלכי ישראל(=כלל ישראל) שכולם "בני מלכים". אמנם במקור גם מלכי עכו"ם קמים ב-3 שעות. אבל לעניין קריאת שמע אנו גם בני מלכים הדומים להם לגבי זמן הקימה באשר אין אנו דואגים לפרנסתנו כמו שהם כמלכים לא חייבים להשכים לפרנסתם כך גם אנו סמוכים על שולחנו של מקום. ובלאו הכי, איננו לומדים הלכה מהו זמן הקימה אלא זמן זה בעקיפין יצר הלכה אחרת של סוף זמן קריאת שמע, ממילא ניתן ללמוד על זמן ק"ש ממלכי ישראל. בברכה

 

[asaf2000]

אז אם לומדים ממלכי ישראל

אני הבנתי שרק בני מלכים קמים בשלוש שעות ומכיוון שהזמן הזה נקרא "ובקומך" אז כלל ישראל יכולים לקרוא קריאת שמע עד אז. אבל אז היה קשה לי אם כך מתי בני המלכים קוראים קריאת שמע אם קימתם בעצם קובעת את סוף הזמן? ואם הם קמים כמה דקות קודם אז גם סוף הזמן הולך אחורה...

 

[mgb]

תשובה לר' אסף!

בס"ד קודם כל הקושיא יפה.. לענ"ד ניתן ליישב על פי קושיא דומה של תוס' ב' ע"ב ד"ה: "משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח". אגב ההערה שאי אפשר ללמוד מעני גוי זו לא שלי. עי' בגליון הש"ס לגרעק"א על התוס'.וז"ל: וכי בעני עו"ג יהי' שיעורא. והגאון מפנה לס' "חדות יעקב" בשם גליון תוס' בכ"י. עכ"פ, תוס' שואל ועני עצמו מתי יתפלל והר ימייד שמגיע זמן ערבית אסור להתחיל בסעודה(כדלקמן ד' ע"ב). תוס' עצמו מתרץ שלאו דווקא בצאה"כ אוכל אלא מעט לפני. הרש"ש עונה שהעני מגיע רעב ועד שאשתו תלך ותקנה צרכי סעודה לצורך סעודתו העיקרית הוא שובר רעבונו בפת ומלח בלבד. ואומר הרש"ש שבזה יהיו מיושבית קושיות הראשונים.(הכוונה גם לתוס') המהרש"א מעיר שלכאורה אותה קושיא ניתן לשאול על כהן גם- מתי כהן יאכל את התרומה. ומתרץ שהכוונה שמותר לו תרומה ולא שאז הוא אוכל. ולשאלתך: יתכן ובני מלכים בשלוש שעות לאו דווקא אלא סמוך לזמן זה אבל לפני סוף הזמן של ק"ש. ועדיין יש ליישב. בברכה

 

[asaf2000]

התוספות עם העני

בבגלל שקראתי את התוספות הזה צצה לי השאלה עם בני המלכים... תודה על התשובה.