מיכל היקרה,
את באמת צריכה עזרה, ועכשיו. מהכתיבה שלך אפשר להרגיש את המצוקה- ואת בעצמך מבינה אותה ואת הצורך בהכוונה חיצונית. הצורך הוא נכון ולגיטימי, ואם לא עכשיו אימתי? קומי ועשי מעשה.קחי אחריות על החיים שלך, על עצמך-ועשי זאת עכשיו. יש בך את הכוחות בתוכך לעשות זאת, ואחרי שתעשי את זה ירד ממך חלק מהנטל, מהעול. כבר תהיה שם יד שאוחזת בך לכוון, לעזור. יש בך המון, גם אם את לא תמיד מצליחה לראות את זה. ויש לך שליטה לפחות על משהו אחד בחיים שלך-על עצמך. אם לך לא, אז למי כן? אל תכעסי שאני כותבת ומתערבת, אבל באמת שקשה לי לראות אותך ככה. אני מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם ושולחת לך את דאגתי בתוספת חיבוק חם-חם. אם תרצי לדבר, עצה מניסיון או סתם מישהו שיהיה שם-את מוזמנת לפנות אלי במסר האישי ואני מבטיחה להחזיר תשובה ולהגיב בשמחה. הרווח יהיה שלי. שלך, כמו טיפה בים.