שאלה.....

[בועת אוויר]

שאלה.....

האם החברה הסובבת התייחסה אליכם, ילדי הפרודים בצורה מיוחדת? ( מיוחדת הן לחיוב והן לשלילה). החברה הסובבת, הכוונה למבוגרים , מורים, ילדים אחרים ממשפחות "נורמליות", בני זוג (אם יש) הרגשת הנחיתות או השונות שדיברתם עליה רבות כאן באה מתוככם או שזה מה שהחברה שידרה לכם? (מה אני מנסה לגלות כאן? לא ממש יודעת, אולי מנסה למצוא כיוונים להרגיע את עצמי שיכול להיות בסדר...)

 

[avielss]

אלי כן

אני היתי "מצורע" גם ילד להורים גרושים שההורים לא ממש טיפחו הן רגשית והן חומרית (הרי החומר הוא הקובע בגילאים הנמוכים והן בגלל שהיתי פנימיסט (גדלתי בפנימיה) שני הדברים האלו לדעתי תרמו לדעתי לתחושת רגשי הנחיתות שליוו אותי בילדותי

 

[Angelina Johnson]

דוגמא:

הדבר הכי מגעיל שקרא לי שהייתי בכיתה ב. 2 ילדים, בכוונה, דיברו לידי על איך הם נהנו בטיול האחרון שלהם עם אבא שלהם. אני יודעת שהם עשו את זה בכוונה כי שאלתי אותם... ילדים הם כאלה אכזריים לפעמים.. מאי.

You are my sunshine, my only sunshine. You make me happy, when sky is gray. You´ll never know dear, how much i love you. Please don´t take my sunshine away." נ.ב. חזרתי אל חבר שלי ואני כל כך שמחה

נ.ב.2 חזרתי מטיול שנתי של 4 ימים והיה סבבה

 

[Angelina Johnson]

חשוב-

זה לא היה שהם סתם דיברו, הם בכוונה כל שניה הזכירו, *את זה שאבא לקח אותם לשם *ודיבר איתם על זה *וקנה את זה *ושכל כך כיף להם שיש להם כזה אבא ובלה בלה בלה... מאי.

You are my sunshine, my only sunshine. You make me happy, when sky is gray. You´ll never know dear, how much i love you. Please don´t take my sunshine away."

 

[tipid]

Angelina היקרה!

ילדים הם עם הכי אמיתי ובמקרה שאת מספרת אלו ילדים שלא למדו להתחשסב באחר ולכן את הרגשת כך. מה לעשות יש כל מיני דגים בים. לפעמים חשוב לא לקחת ללב כי חבל סתם להתחכך.]פשוט אי אפשר לחנךאת כל העולם. ליל מנוחבה וחלומות פז תמר.

 

[tipid]

Angelina היקרה!

איזה כייף לשמוע אותך ולהרגיש שאת מאושרת ומקרינה אור וחמימות. תהני תמיד ותמשיכי כך! בברכה תמר.

 

[same same]

לדעתי

זו בעיקר תחושה של הילד עצמו. יש רגשי נחיתות, ויש תחושה שאנשים מסביבך מדברים על זה ו"מרחמים" עליך, אבל אני לא באמת חושבת שזה נכון. ואולי אני מדברת אחרת כי אני כבר מבוגרת, אבל נראה לי שילדים היום בנושא הזה הם אחרים - עצם העובדה שבכיתה שלי הייתי היחידה עם הורים גרושים, והיה אח"כ עוד ילד אחד, שונה מאד ממה שאני מניחה שקורה היום לרוב הילדים. רובם כבר מכירים ילדים אחרים באותו מצב.

 

[tipid]

זה מאוד תלוי בחינוך מבית

שאותו ילד שאת נתקלת בו, זו לפחות דעתי.

 

[tipid]

זה מאוד תלוי בחינוך של הילדים.

לי יש שני בנים גדולים ואני חד הורית. אני הקניתי לידי את המודעות מגיל קטן שהחיים לא ניתנו על מגש של כסף. ולכן כשניתקלו בתופעה הזו נתנו לזה לעבור בשקט מבלי להתווכח ולהתחכך כי אף פעם אי אפשר לדעת במי ובאיזה חינוך או סביבה גדל הצד השני. בברכת ליל מנוחבה וחלומות פז תמר.

 

[adam65]

אף אחד מהסובבים אותנו לא יכול...

להתעלם מהעובדה שחל שינוי בחיים שלנו ולכל אחד היתה איזושהי תגובה. אני גדלתי במושב קטן, החברים היו מאוד תומכים ועודדו אותי כל הזמן ו"שמרו" עלי. המבוגרים היו הרבה יותר חצופים וניסו לשאול שאלות כדי לקבל אינפורמציה, בעיקר משום שהם אהבו רכילות (וזאת היתה הרכילות הכי עסיסית בכפר...) היו גם כאלה ששאלו שאלות פוגעות במיוחד. היחס שלי לאותם "בעלי טקט" היתה להתעלם מהם ולא להגיב, אנשים אלה הם, במידה רבה, די מסכנים, אין להם במה להתעסק ויש להם הרבה זמן פנוי ומעט מאוד שכל...