יש לי שאלה ילדת ירח
רק כמה שאלות רטוריות ללא דעה אישית ======================================================== הקדמה: אמנים רבים מכירים את התופעה כי עם מות האמן, פתאום ערך היצירות עולה שיבעת מונים... האם באמת יצירה של אומן טובה יותר כאשר מדובר על אומן מת ??? במה היצירה עלתה מכישרונה ובמה השתנתה ??? נעבור לבעיה: מדוע לדעתך אותם פרשנים יותר טובים מפרופור שעדיין חי (ומי יודע אולי את אפילו מכירה אותו מקרוב) ??? טענה: "בתנ"ך לא תמיד אפשר לבסס את הדברים על הפשט" אולי זה נכון מפני שאולי כל התנ"ך הוא אוסף סיפורי לילה ולילה, וכדי להפיק מהם משהו היה צורך לבלבל את הקורא בפרשנות שהמשורר כלל לא התכוון ??? רק בעמוד זה אני מביא הסבר על חג החנוכה והיתפתחות אבולוציונית (ע"פ המדע וע"פ ממצאים "דתיים" ) כיצד לוקחים סיפור אחד, ובונים סיפור ופרשנות שונה (כד השמן למשל)..... ולשמחתי כל הטענות שלי יכולות להיתבסס על סתירות בין פרשנים שאפילו דתיים יסכימו על גדולתם, כמי שלמד את הדת היהודית גם מצד הפרשנים הדתיים (אני יותר מכיר את הצד של חב"ד שם למדתי) וגם את הצד המדעי (עד היום אני הולך להישתלמויות בנושאים אלו. בעוד פרשנות מדעית מנסה להבין מה המשורר חשב.... מי היה המשורר.... ואולי הכי חשוב: מה היתה מטרת המשורר... ומתבססת על כל החומר הנימצא בידה. הרי שפרשנות דתית היא פרשנות שמקורה ובבסיסה נועדה לחזק את האמונה של הפרשן היום ושוכחת לבדוק הרבה פעמים מה המשורר רצה ומה מטרתו אולי של מלך שרצה לבסס את שילטונו או לוחם קנא ממשפחת מכבים קטנה שרצה למלוך עצמו לכוהן גדול ללא כל צידוק דתי. שיטת העבודה של פרשנות דתית היא לקחת את הסיפורים שמתאימים לתאוריה שלך, ולבטל את כל השאר כאילו הם אינן נכונים. למשל ומי קבע כי הפפירוסים במיצריים פחות נכונים מהת"ך ??? שמעת אולי על ספר הזוהר ??? ספר הזוהר שע"פ האמונה והמדע נכתב ע"י הרשב"י (רבי שמעון בר יוחאי) ביושבו במערה חשוכה ליד צפת מהווה אחד הדוגמאות היפות אבסורד של לימוד מעמיק של דת.... כל תלמיד ישיבה יודע כי אסור לגעת בספר הזוהר אם אינך מאמין בכל לבך (זאת אומרת שאתה כבר שטוף לחלוטין ואין סיכוי שתתיחס ברצינות לכתוב שם ודעותייך לא ישתנו).... ומה הסיפור שעומד מאחורי האיסור ??? ע"פ הקבלה ישנם רק 4 אנשים שהצליחו ללמוד את ספר הזוהר לעומק והתוצאות היו הרות גורל (ליהדות כמובן) אחד האנשים הישתגע אחד האנשים פשוט החליט שהנצרות יותר נכונה והיתנצר וזה ע"פ המקורות הדתיים !!! כן.... מסוכן מאוד לפתוח לאדם מאמין את הראש למחשבה טהורה !!! הרי המילה אמונה מיתבססת על הרעיון של דעה ללא כל ביסוס (זה ההבדל בין אמונה לדעה או הנחה) אין כאן מטרתי כמובן לגרום למישהו לחשוב שהדת אינה דבר טוב כי הרבה תועלת צומחת לאדם מאמין מכך שאין לו הצורך לחשוב על כל דבר. ראש קטן הוא ראש קל גם ממחשבות רעות ================================================================== הערה : דת ומדע הולכים נהדר ביחד אם באים בגישה נכונה ובראש פתוח. רוב גדולי הדת שהזכרת היו פיזיקאים וכימאים גדולים לא פחות. גלילאו גלילאי מגדולי המדענים לדעתי היה איש דת נוצרי אדוק שפשוט שאל את השאלות הנכונות. כל חייו ניסה גלילאי לא לסתור את הדת (גם מפחד האינקוויזיציה אך גם מתוך אמונתו כי בעיקרון הדת נכונה) אך כשהדת טענה כי כדור הארץ במרכז (כן גם הפרשנים היהודים של אותה תקופה אבל את זה משכיחים הפרשנים הדתיים המודרנים) והוא הוכיח מדעית כי אין זה נכו הרי שנוצרה לו בעיה פנימית עם הדת ושאלות התחילו לצוץ (זוכרת את ספר הזוהר ותוצאותיו ?) אך הרבה מגדולי הדת הם גם אלו שאמרו שהדת היא רק אפשרות ולא בהכרח עובדה. אני מכיר פרופסורים בפיזיקה שהם דתיים אך אלו כמובן שאינן מתייחסים לפרשנות של גימאטריה (ספירת אותיות טיפשית אחרי שאירוע כבר היה בשביל למצוא לו "הוכחה" בדת) אלו מכירים בדת כדבר שפשוט אפשרי, הגיוני ואין אפשרות עדיין להפריח אותו. כן.... דת ומדע הולכים ביחד אבל לא פרשנות דתית עם פרשנות מדעית !!!
יש לי שאלה על מבחן בתנ"ך שהיה לנו, זאת פחות שאלה על החומר - יותר על ניסוח וכללים של שאלות. אז ככה, בספרות המורה שלנו אמרה שאם ניתן פירושים אחרים לשיר, כל עוד אנחנו מבססים את הטיעונים שלנו על מה שכתוב ואלו הם פירושים שונים משלה- זה בסדר. השאלה היא אם גם בתנ"ך זה ככה. תנ"ך זה לא תחום מדעי מדויק ולכן יכולים להיות מספר פירושים. אם אני נותנת את הפירושים שלי, זה לא בסדר? כי המורה לא רשם "תנו שני פירושים מהפירושים שנתתי בכיתה" אלא רק "תנו שני פירושים" אז אולי מה שרשמתי זה לא מה שהוא חשב, אבל זה לא אומר שזה לא הגיוני! מה אתם אומרים? יש עילה לעירעור? אודה על חוות דעתכם/ן
בתנ"ך לא תמיד אפשר לבסס את הדברים על הפשט צריך להיות בקיא מאוד בתורה על מנת לדעת לפרש אותה דוג´ שעלתה לי לראש עכשיו יש פסוק שאומר ששת ימים תאכל מצות מפה אפשר להסיק שפסח הוא ששה ימים אבל זו לא טעות זו שטות