אוי ואבוי!
חן,אני ממש מתביישת! את בשבט לא שנה ראשונה,ואת לא זוכרת את השיר של השבט? "סגול זה צבע של פרח וסגול זה צבע של חולצה סגול-זה צבע שבטנו,שבט אופק אימפריה!!" זה נראה לי אחד מהשירי מוראל הראשונים שהיכרתי(וממש לא קשור לזה שאני בשבט מאז כיתה ה) בכל מקרה-הכניסה אצלנו זה שביל אספלט באורך של לפחות 200 מטר,ואז יש גדרות ברזל,ושער שתמיד תמיד פתוח,ואז נכנכסים עם האספלט,יש חנייה כזו שכל השמיניסטים המתלהבים מחנים שם את המכוניות שלהם...ואז,שני צעדים אחרי שנגמר האספלט(בסביבות החדר קורס)-ניצבת לה בגאון חולצת החאקי שלנו,הלוא היא השער! הקטע הוא,שהחולצה לא נראית במצב אופטימלי,בגלל שהכינו אותה בתחילת השנה וכל הגשמים האלה די הרסו אותה...ובכלל צריכים לפרק את השער כי צריך סנדות לפורימון.. ואם כבר פורימון...הקריאו את השיבוצים יום שלישי ואני רש"צית-זתומרת אני ראש צוות שמפעיל תחנה בפורימון.. וזה ממש נחמד! לימור