שאלה

MoonSoFast

New member
שאלה

טוב... כידוע אנחנו חיים במדינת היהודים ולפחות אצלי חוגגיםאתכל החגים היהודיים. מכיוון שאני עדיין קטינה וחיה עם הורי המאמינים(לצערי) אני חוגגת את החגים היהודיים למרות שאני לא מאמינה שיש כזה אלוהים...או היה. אזאני נאלצת לחגוג איתם למרות שאני לא מאמינה במה שאני חוגגת(את עליונותו של האלוהים הזה מעליי וכל אנוש אחר בכך שהוא כאילו עשהמשהו והציל את העם שלנו?????) אבל מכריחים אותי. השאלה שלי היא כדלקלן(איזו מילה!!!)- האם אתם חוגגים מתוך הכרח? האם בכלל? אם הכריחו אותכם האם באמת נכנעתם ללחץ?
 
אצלי בבית כבר לא חוגגים את החגים,

לא היהודיים ולא של שום דת אחרת. אבל באופן אישי אני ממש ממש מתגעגעת לסדר פסח, לראש השנה וכו´. אפילו שאני לא מאמינה בזה, אני מאוד אוהבת את החגים - לפגוש את כל המשפחה, השירים, הברכות, הילדים הקטנים שכל הזמן מציקים לי ורוצים שאני אשחק איתם
הכי אני מתגעגעת לשיר - "די די דיינו", כי אצלנו במשפחה מרביצים אחד לשני עם גבעול של בצל בשיר הזה (אין לי מושג למה... אבל זה ממש כייף!).
 

Remirat

New member
חגים

אצלי במשפחה חוגגים את החגים היהודיים, לדעתי, מתוך הרגל. זה כבר מסורת משפחתית... מתאספים כל חג ואוכלים אוכל מגניב. אני אישית מזמן לא מזמרת יחד עם המשפחה, אלא מזמזמת לעצמי כל מני שירים פגאניים. אמרת שאת עדיין קטינה ולכן את חוגגת את החגים האלו... נשמע שאת מתמרדת נגד הורייך בעיקר. אני מבינה את הצורך הזה, ואני בהחלט לא אומר לך להפסיק, אך אין צורך לנתק את עצמך מהמשפחה בגלל שהם לא בדת שלך (או שאת לא בדת שלהם...). תחגגי עם המשפחה את החגים שלהם, ובשקט תחגגי את שלך. כשתגדלי תוכלי לפעול אחרת, אך כרגע, תהני מהאסיפות המשפחתיות האלה... ובעיקר מהאוכל... May the Goddess guide you to the light. Remirat.
 

The Wraith

New member
ובכן

כשאני עם המשפחה המורחבת שלי והם חוגגים את פסח אני לא ממש חוגג, כי לחגוג זו פעולה שמתרחשת בתוכך, מבחוץ אני שמח ולמה שאני לא אהיה כשסבתא שלי מבשלת ארוחת מלכים גדולה ויש לי הזדמנות לראות אנשים שיוצא לי לראות פעם בכמה חודשים או יותר? אני חוגג את החגים השטניים לבדי כי אני השטניסט היחיד (הגלוי, מי יודע?) במשפחה.
 
למעלה