גמילה נפשית
את לא מנדנדת, בשביל זה אני כאן. תהליך גמילה הוא מאד אינדיווידואלי, שונה מאדם לאדם. בדרך כלל זה עניין לשבועות בלבד, אבל יש גם מצבים ארוכים יותר. לצערי, ישנם מכורים שאמנם נגמלים פיזית אבל חיים כמו "זומבי" המת-החי, חסרים שמחת חיים, כאילו נטלו מהם את החיוניות ומתקשים להתאושש. דומה הדבר, ולהבדיל אלפי הבדלות, לאדם שאבד אדם קרוב לו ומתקשה להתאושש מהאובדן. מהדבים שציינתי עולה כי קשה להתמודד לבד עם הגמילה הנפשית. זה לא בגלל שאנשי הטיפול הם "חכמים" יותר, די באדם מנוסה שרגיש מספיק, יודע לכוון את הנקודות המתאימות, לדובב ולאפשר למכור להוציא את שבליבו כדי להניע את התהליך. אנשי הטיפול הם פשוט המיומנים לכך ביותר. צריך להבין כי ההתמכרות "יושבת" על איזה חסך או צורך נפשי. זה לא רק עניין פיזי. כאשר נוטלים את החומר נוצר חלל. בהיעדר טיפול המכור עלול למלא את החלל בחומר אחר, קרי, התמכרות לדברים אחרים, עלול להתנתק מעצמו ולאבד שמחת חיים ועוד. מטרת הטיפול לעזור למכור להבין מהו החלל הזה, מהם כוחותיו ולהאמין שיש לו די כוחות למלא את החלל. בשלב הזה של בעלך, המטפל ינסה לעזור לבעלך להבין ממה הוא מפחד מהטיפול. אלו פצעים הוא חושש שיפתחו אם ידבר? אם מכך חושש בעלך הוא במידה רבה צודק, בטיפול אתה יודע מהי נקודת ההתחלה אינך יודע אף פעם לאן תגיע בטיפול. אלא, שהאלטרנטיבה היא הרבה יותר קשה וחמורה ולעתים חסרת תקווה, כך שהטיפול הוא הפתרון הטוב ביותר. נסי לשכנע את בעלך לפנות לטיפול, ניתן להתאים מטפל שיחוש בטוח בחברתו (גבר-אשה, צעיר-מבוגר וכד'). נחום