שאלה
יש לי אשה טובה חכמה יפה ואוהבת ואני אוהב אותה, אבל אלימה(מילולית כמובן), אלימות שגרמה לה לשליטה מוחלטת בי. במשך שנים סבלתי. לפני כחדשיים הבן הבכור(16) ענה לה באותה רמה של אלימות. הייתי חסר אונים ומתוסכל. עקב(או אולי לאור) מקרה זה החלטתי שאי אפשר יותר. דרשתי מכל הבית לשמור על שפה נקיה, הודעתי לאשתי שאני נחוש להפסיק את האלימות בבית . הילדים קיבלו את זה (פחות או יותר) אבל אשתי המשיכה. בתגובה התחלתי לצעוק עד לב שמים(והשכנים) כל אימת שגידפה או קיללה. זה קצת עזר והיו לי כמה שבועות יפים יחסית. ואז , באה התפרצות נוספת. נכנסתי לפורום השכן(זוגיות במשבר) וגוללתי את צרותי. הדפסתי העתק של ההודעה ונתתי לאשתי לקרוא. היא היתה בהלם התגובה הראשונה שלה היתה כעס. הסברתי לה שמה שכתוב זה אמיתי, שאין לה יכולת להבין את משמעות האלימות בגלל רקע משפחתי שלה, הראתי לה את תגובות חברי הפורום. לא היתה תגובה אחת שקיבלה את האלימות. הודעתי לה שהבעיה חייבת להפטר ואפילו במחיר פירוק הבית. היא נכנסה ללחץ נוראי(בכי של לילות שלמים) ונראה שהיא מוכנה לעשות הכל למנוע פרידה. דיברנו והיא מוכנה אפילו לבקר פסיכיאטר לבדוק אם קיימת הפרעה. לפני כשנתיים היינו בטיפול פסיכולוג. הפסיכולוג וגם אשתי לא נתנו משקל לתלונותי על האלימות. כרגע הכל נפלא ונראה שאשתי הבינה את המצוקה ואת הבעיה. מאד קשה להשתנות. האם להמשיך לחפש טיפול כעת או לחכות להתפרצות הבאה(שאולי לא תגיע) ?
יש לי אשה טובה חכמה יפה ואוהבת ואני אוהב אותה, אבל אלימה(מילולית כמובן), אלימות שגרמה לה לשליטה מוחלטת בי. במשך שנים סבלתי. לפני כחדשיים הבן הבכור(16) ענה לה באותה רמה של אלימות. הייתי חסר אונים ומתוסכל. עקב(או אולי לאור) מקרה זה החלטתי שאי אפשר יותר. דרשתי מכל הבית לשמור על שפה נקיה, הודעתי לאשתי שאני נחוש להפסיק את האלימות בבית . הילדים קיבלו את זה (פחות או יותר) אבל אשתי המשיכה. בתגובה התחלתי לצעוק עד לב שמים(והשכנים) כל אימת שגידפה או קיללה. זה קצת עזר והיו לי כמה שבועות יפים יחסית. ואז , באה התפרצות נוספת. נכנסתי לפורום השכן(זוגיות במשבר) וגוללתי את צרותי. הדפסתי העתק של ההודעה ונתתי לאשתי לקרוא. היא היתה בהלם התגובה הראשונה שלה היתה כעס. הסברתי לה שמה שכתוב זה אמיתי, שאין לה יכולת להבין את משמעות האלימות בגלל רקע משפחתי שלה, הראתי לה את תגובות חברי הפורום. לא היתה תגובה אחת שקיבלה את האלימות. הודעתי לה שהבעיה חייבת להפטר ואפילו במחיר פירוק הבית. היא נכנסה ללחץ נוראי(בכי של לילות שלמים) ונראה שהיא מוכנה לעשות הכל למנוע פרידה. דיברנו והיא מוכנה אפילו לבקר פסיכיאטר לבדוק אם קיימת הפרעה. לפני כשנתיים היינו בטיפול פסיכולוג. הפסיכולוג וגם אשתי לא נתנו משקל לתלונותי על האלימות. כרגע הכל נפלא ונראה שאשתי הבינה את המצוקה ואת הבעיה. מאד קשה להשתנות. האם להמשיך לחפש טיפול כעת או לחכות להתפרצות הבאה(שאולי לא תגיע) ?