שאלה

ita101

New member
שאלה

אני מתעמק עכשיו יותר בדרגות, סולמות וכו'. מעניין אותי הקשר בין מלודיה ולהרמוניה. וכך כשמדובר בסולם מז'ורי אני יודע שהאקורדים לפי 7 הדרגות הם: מז'ור מינור מינור מז'ור מז'ור מינור מוקטן מה קורה בסולם מינור הרמוני. מה קורה במינור מלודי. מה במינור רגיל. מה במודוסים. מה בפנטטוני? ובנוסף - איך יודעים אם מדובר במז'ור רגיל או מז'ור 7 וכו'? תודה לנותנים כיוון
 

TheMo

New member
למעשה...

אם אתה מנגן ג'אז, ובהתאמה מוסיף שביעית לכל אקורד (לפחות), אז האקורדים הולכים ככה: I Maj7 II m7 III m7 IV Maj7 V 7 VI m7 VII m7b5 (חצי מוקטן) הספרות הרומיות מייצגות את הדרגה בסולם... כל אקורד מורכב מ: Maj7 (בדרך כלל כתוב כדלתא [משולש], אבל לך תמצא את זה במקלדת...) - ראשונה, שלישית מאז'ורית, חמישית, שביעית מאז'ורית. m7 (בדרך כלל מוצג כסימן מינוס [-]) - ראשונה, שלישית מונמכת (מינורית), חמישית, שביעית מונמכת (מינורית). 7 - ראשונה, שלישית מאז'ורית, חמישית, שביעית מונמכת (מינורית). m7b5 (חצי מוקטן, הוא יהיה מוקטן אם תנמיך את השביעית בעוד חצי טון) - ראשונה, שלישית מונמכת (מינורית), חמישית מונמנת [יוצרת טריטון עם הראשונה, ומכאן המתח הרב], שביעית מונמכת (מינורית). אני מקוה שאני מדייק...
 

ita101

New member
הקפצה

מהם האקורדים בסולם מינור טבעי, הרמוני ומלודי?
 

Molchansky

New member
תבנה את הסולם

מטוניקה כלשהי ואז תבנה את האקורדים בכל דרגה לפי הצלילים של הסולם אם לדוגמא יש לך לה מינור הרמוני לה-סי-דו-רה-מי-פה-סול#-לה דרגה ראשונה יהיה בנוי מלה-דו-מי דרגה שניה מסי-רה-פה כל פעם בהפרשים של טרצה וכן הלאה.
 

ita101

New member
ניסיתי

ויצא לי: מינור טבעי: מינור מוקטן מזור מינור מינור מזור מזור מינור הרמוני: מינור מוקטן מוגדל מינור מזור מזור מוקטן מינור מלודי: מינור מינור מוגדל מזור מזור מוקטן מוקטן עכשיו - אני לא בטוח אם זה נכון. וגם אם כן - לא יוצא להיתקל בהרבה מוגדלים ואפילו מוקטנים בשירים. היתה לי השערה שאולי באמצע השיר הוא מתחלף בין הצורות השונות של המינור. אבל זאת סתם השערה. איך זה מסתדר עם המציאות?
 

TheMo

New member
כעקרון

אני מאמין שכשבונים אקורדים משתמשים בעיקר במינור ההרמוני (לפי השם, זה הרעיון שלו...) בכל מקרה, בדרך כלל במוסיקה קלאסית, מנגנים את האקורד של החמישית מאז'ורי (בסולם דו מינור - אקורד סול מאז'ור). (כן, אני יודע שזה לא בדיוק מה ששאלת. שוב. אז מה?)
 
קצת הבהרות...

מינור מלודי ומינור הרמוני לא באמת קיימים - כלומר הם לא מודוסים בפני עצמם אלא המצאה של מורות לפסנתר כדי להסביר לתלמידים. מינור הוא מינור - הוא הסולם. עקב תהליכים במוסיקה, נוצר הצורך לטון מוביל, כלומר הצורך להגיע אל הטוניקה מדומיננטה (אקורד מינורי לא מתפקד כדומיננטה). הצורך הזה הביא להיווצרות מה שאנחנו קוראים היום "מינור הרמוני" - זה לא מודוס בפני עצמו, זה מינור שמנגנים בו את הדרגה החמישית מאז'ורית בכדי שתהווה דומיננטה. אם שינינו את הצליל בהרמוניה, מן הסתם נשנה אותו גם במלודיה. שביעית מוגבהת יצרה בעיה חדשה - סקונדה מוגדלת בין הצלילים השישי והשביעי של הסולם - לכן הגביהו גם את הצליל השישי. וכך נוצר מינור מלודי אשר כשמו כן הוא, הוא משמש למלודיה ואין לו צידוק הרמוני. מינור הרמוני ומינור מלודי הם אינם מודוסים אלא גילגולים שונים של מינור. ולשאלתך - מכל מה שציינתי לעיל, לא משתמשים במינור ההרמוני ובמלודי אלא למטרה שלשמה נוצרו כשאתה מנגן במינור, תשתמש בהגבהה של השביעית כשאתה מנגן דומיננטה. אם אתה מגיע לטוניקה במנגינה בסקונדות מלמטה, אז כדי לרכך את זה אתה יכול להגביה את הצליל השישי של הסולם. מוגדלים הם באמת אקורדים שהשימוש בהם נדיר. מוקטנים לעומת זאת הם אקורדים מאוד נפוצים - במינור הן כדרגה שניה והם כשביעית. כדרגה שניה נסה לנגן אותם ספט. לדוגה בדו מינור נגן רה חצי מוקטן (רה פה להb דו). כדרגה שביעית אתה יכול לנגן גם כן כספט וזה יוצא חריף יותר - זה נחמד. בדו מינור (סי בקר רה פה להb).
 

ita101

New member
אוקיי התחלתי להבין

אז עושים איזו קומבינציה בין מינור הרמוני למלודי בעיקר. אולי גם עם מינור טבעי לפעמים... אני מבין שאין לזה ממש חוקים או שזה הרבה יותר מסובך. כי מה תהיה הדרגה השלישית של המינור - אמרת שמוגדל זה נדיר... וכשמנגנים מינור מלודי - איך זה מסתדר עם האקורדים של המינור ההרמוני? למשל מנגנים דרגה רביעית מינור ומנגנים על זה את הצליל המוגבה של הדרגה השישית במלודיה... ואני מניח שיש הרבה סיבוכים...
 
אתה צודק, קומבינציות זה הסוד

מלודיה צריכה להיות מתאימה להרמוניה - לפי המהלכים שאתה עושה תדע אם לנגן טבעי או מוגבהה
 

locnar

New member
חשוב לסייג ולומר שהדברים נכונים רק

בשיטה הטונאלית המערבית הקלאסית, הפונקציונאלית. בשיטות טונאליות מודרניות ובהרמוניה מודאלית דווקא יש הצדקה הרמונית למינור המלודי וההרמוני כמבנים עצמאים, שלא נועדו רק לתמוך בדומיננטה בעזרת הלידינג-טון, או ל"עיגול פינות" במלודיה, אלא נועדו גם למתן צבע שלא מציית לחוקי המתח-פתרון הקלאסיים (והדבר נכון גם לגבי מודוסים שלהם כסולמות-אב בפני עצמם, ולגבי סולמות אחרים שאינם "טבעיים"). לעניות דעתי, כדאי להיזהר מהכללות גורפות כמו "לא משתמשים ב... אלא למטרה שלשמה נוצרו"...
 
אנחנו במאה העשרים ואחת...

אין כזה דבר "לא משתמשים ב...", כי הכל מותר. אבל כשבן אדם שואל על "חוק" הוא רוצה לדעת אותו...אם אח"כ הוא רוצה ללכת לפסנתר או לגיטרה ולשבור את אותו החוק במודע, זה אחלה. ברור שלא התכוונתי ליצור הכללה נוקשה.
 
למעלה