שאלונת...

[חברה היחידה]

שאלונת...

כשישנו דיאז כפול או במול כפול, מה זה בעצם אומר, זה אומר שבמידה ולמשל אני יודרת בסקונדה גודלה / עולה טון אחד אני מגיעה לתו עצמו. (תלוי כמובן במה מדובר דיאז´ או במול) בכל אופן הייתי מעוניינת לדעת לאשורו את הנושא הזה, תודה למי שיענה!

 

[DrunkGoat]

לא הבנתי מה את שואלת בעצם..

את גם מבלבלת את המושגים, אין קשר לסקונדות (סקונדה היא מרווח)! דיאז כפול הוא הגבהת התו בטון, ובמול כפול הוא הנמכתו בטון..

 

[L i z a r d]

זה מה שהיא אמרה.

 

[חברה היחידה]

הבנת נכון!!

 

[חברה היחידה]

ממש לא בילבלתי בין המושגים...

אני יודעת שדיאז ובמול הם ירידה או עלייה של חצי טון, וסקונדה, טרצה, אוקטבה הם מרווחים, יכול להיות שלא התנסחתי טוב, השאלה שלי, היא למשל כשאומרים דו עם דיאז כפול האם התו הזה הוא בעצם, רה? מקווה שהבנת את שאלתי!!

 

[DrunkGoat]

אוקיי עכשיו הבנתי אותך..

אם היית מוציאה משמיעה את התו, כן. היית קוראת לו רה. אבל, זה משנה מבחינת ההרמוניה...

 

[חברה היחידה]

במה זה משנה, כלומר במה זה בא לידי ב

ביטוי?

 

[L i z a r d]

יהיה פחות קל לאחרים להבין את זה מהר

וגם פחות קל לעשות עם זה כל מיני דברים מבחינה הרמונית.

 

[חברה היחידה]

זו בדיוק השאלה שלי...

מה יהיה פחות קל לעשות עם זה מבחינה הרמונית??? מה בעצם ההבדל בין לדוגמא דיאז כפול לפשוט לעלות בתו (לא בככל מקרה) לדוגמא מדו לרה??

 

[L i z a r d]

כשאין רה בסולם המקורי, לדוגמה

 

[עדי זילברברג]

כשזה מה שמתחייב מבחינה הרמונית

נגיד שזה באקורד שדורש דיאזים כפולים כדי לשמור על הטרצות. או נגיד שזה מה שמתבקש מהמודולציה. יכול גם להיות הבדל ממשי בגובה הצליל אם לא משתמשים בכיוון מושווה

 

[אריק חייט]

בא לידי ביטוי

כשמנגנים את זה על פסנתר, זה לא בא לידי ביטוי, כי הפסנתר מכוון כיוון משווה, ובלתי ניתן לשינוי בזמן הנגינה. לכן כשמנגנים דו-דיאז-כפול, התדירות שלו, למעשה, תהיה אותה תדירות כמו זו של רה. אך למעשה יש משמעות רבה לדיאז כפול, בדיוק כמו שיש משמעות רבה לדיאז בודד. אם נגן כינור טוב ינגן דו-דיאז-כפול ולאחריו ינגן רה, התדר שלהם יהיה שונה (אשכרה שונה במספר מסוים של הרצים). נגן הכינור יכול לעשות זאת בקלות (אם הוא מיומן) כיוון שהוא שולט על גובה הצליל באצבע אחת, ומזיז את מיקום האצבע על המיתר כאוות נפשו ויכולתו, וכך הוא יכול לבטא את המשמעות האמיתית של דו-דיאז-כפול. איפה נוכל להתקל בדו-דיאז-כפול? למשל בסולם רה-דיאז-מינור. אם נרצה לשנות את סולם רה-דיאז-מינור ממינור טבעי למינור הרמוני, אזי ניאלץ להגביה את הטון השביעי בסולם הזה, דו-דיאז, בחצי טון, ואז הוא יהיה דו-דיאז-כפול. כשהוא מתפקד כטון מוביל שצריך להפתר כלפי מעלה לאוקטבה, הוא יהיה מתוח יותר, וזה אומר שהתדירות שלו תהיה גבוהה יותר מזו של רה.

 

[עדי זילברברג]

זה כבר תלוי במוסכממות

בתקופה הרומנטית ירצו להגביה את הצליל. בבארוק דווקא להנמיך

 

[אריק חייט]

אוקיי

אך העיקר הוא שהתדר שונה, וזה ההבדל המעשי. ולמרות שלי זה כל כך כואב שאני לא יכול ליישם זאת - אני מבין שעולם המוסיקה בן-זמננו זנח לפני... לא יודע... מאה שנה, את כל הדקויות האלה. חוץ מכמה פנאטים שאפשר לקרוא עליהם ברשת וחוץ מקלאסיקאים - מי בכלל מתייחס לדברים האלה היום?

 

[עדי זילברברג]

אוקיי- אני פנאט משוגע

 

[עדי זילברברג]

טוב - האמת

ברגע שתנסה לכוון משהו לפי האוזן ולא לפי הפסנתר המושווה סביר להניח שכן תימשך ליצור מרווחים זכים יותר מהעיוות הממוצע שהוא היסוד לכיוון המושווה

 

[DrunkGoat]

רגע רגע..

מהו ההבדל בין דו דיאז כפול לרה? אני מתכוון, בטונים. רבע טון? פחות? אגב על מה את\ה מנגן\ת?

 

[עדי זילברברג]

זהו - שקצת קשה להגדיר טון

אבל בעקרון זה מרווח קטן. קטן יותר מרבע טון בכל אופן. זה מאוד תלוי בשיטת כיוון, בסולם וכמובן בצלילים עצמם

 

[elad2040]

למי שמתעניין

ב"just intonation", אני ממליץ להשיג את הספר "Harmonic experience" של w. a. mathieu, אם כי אני מניח שהוא לא יתאים לכל אחד, מאחר שחלק מרכזי ממנו הוא למידה מעמיקה של השירה ב"כיוון נכון" של עשרות מרווחים שונים ואקזוטיים. קשה לצליחה (אני לא גמרתי לקרוא אותו: מעבר לשלב מסויים הוא דורש יותר משמעת משיש לי), אבל מגרה ומעניין מאד.

 

[The WizardMan]

אפשר להשיג אותו רק באנגלית ?