שאלות בנוגע לפרוטוקול ההברשות של ווילברג

[יהיבית]

שאלות בנוגע לפרוטוקול ההברשות של ווילברג

אנחנו עומדים להתחיל טיפול בהברשות. הבנתי מהמרב"ע שנצטרך לעשות הברשות בכל שעתיים, למשך 6 שבועות, בבית ובגן. עוד הבנתי שחשוב מאוד ליישם את הפרוטוקול במלואו (!) כי אם נוצרות "הפסקות" בטיפול הכלי למעשה "נשרף", כלומר - מאבד את יעילותו ולא יהיה ניתן עוד להשתמש בו. הבעיה שלי היא שהבן שלי חולה ב- PFAPA. מבלי להיכנס יותר מידי לפרטי המחלה, זה אומר שאחת לחודש הוא מקבל התקף, המלווה בחום גבוה מאוד (למעלה מ- 40 מעלות), דלקת גרון חריפה ועוד, ובמשך כשבוע הוא מושבת לחלוטין. בתקופה זו אין סיכוי שנוכל ליישם את הטיפול. לכן, שאלותיי הן: 1) האם ההסבר של המרב"ע בנוגע לביצוע הפרוטוקול הוא נכון? 2) אם נפסיק את ההברשות (עקב המחלה), האם יעילות הכלי באמת תאבד ולא יהיה ניתן להישתמש בו עוד? 3) איזו אלטרנטיבה יש לי במצב הנוכחי של הילד?

 

[שרון שני גונן]

אחד הדברים הכי חשובים

אחד הדברים החשובים בביצוע הפרוטוקולים של וילברגר, לטעמי, הוא שהיחסים עם המרפאה בעיסוק שמלווה אתכם הם כאלה, שכל שאלה מופנית אליה, ושאתם סומכים עליה לגמרי. לדעתי, אחרת לא כדאי להכנס לתהליך הזה. את שואלת אם מה שהמרפאה בעיסוק שלך אמרה הוא נכון, האם זה אומר שאת לא באמת סומכת עליה שהיא מקצועית? מה המרפאה בעיסוק אמרה שצריך לעשות בזמן התקף של המחלה בעת הטיפול? מהן האלטרנטיבות שדיברת עליהן עם המרפאה בעיסוק? במידה ולא שוחחתן על כך עד כה, זה הזמן לעשות זאת! אלה הן תשובות שאת צריכה לקבל מהמרפאה בעיסוק שאבחנה אתכם ותלווה את הטיפול ולא מאף אחד אחר, שכן אין בידי אף אחד המידע שיש בידיה, ושיכול להנחות את שיקוליה בכך. למרות מה שנהוג לחשוב, הפרוטוקולים של וילברגר מותאמים אישית ללקוח ולצרכיו, ולכן אין לעולם תשובה נכונה אחת, אלא תשובה שהיא סך כל השיקולים הנוגעים לבריאותו ולשלומו של הלקוח, ואת זה איננו יכולים לשקול מעל דפי הפורום...

 

[יהיבית]

סליחה, אבל... מרפאה בעיסוק היא לא "אלוהים"

גם היא, כמו כל איש מקצוע אחר, "רק" בן-אדם! המרפאה בעיסוק אליה פנינו מאוד "בסדר" לטעמי (ואפילו יותר מכך). היא ערכה איבחון מקיף מאוד, ניסתה לרדת לעומק הבעיות, הייתה קשובה וזמינה לשאלות שלנו ההורים ויחד עם זאת.... לא ה-כ-ל היא יודעת! לא כל מרפאה בעיסוק מכירה את המחלה של בני, התנסתה בה (בטיפול בילד שחולה בה), מכירה את ההשלכות שלה, יודעת לענות על כל השאלות הקשורות במחלה זו... וזה בסדר גמור מבחינתי. אני לא מצפה שהיא תדע את הכול. הרבה יותר אמין בעיניי לבוא ולומר להורים: "אני לא יודעת", מאשר לומר להם: "אני יודעת הכול". וזו הסיבה שהפנתי את שאלותיי לפורום... אולי יש מישהו בפורום שיודע יותר ממנה, שמכיר, שחווה, שהתנסה, שהתמודד עם מצב דומה, ושיכול לתרום לי מניסיונו זה. אני מסכימה איתך שכל מטופל הוא מיוחד וייחודי, ואין דין האחד כדין השני. אבל, עם זאת, לעתים עם הזמן והניסיון - נצבר ידע מסוים שאומנם לא ניתן להכליל ממנו לגבי כ-ו-ל-ם, אבל הוא יכול להעיד על איזשהו קו, מגמה... הרי הידע הזה הוא הוא המהות של כל פרופסיה. כל כוונתי הייתה ללמוד מניסיונם של אחרים ולקחת מזה מה שמתאים לי, לילד הספציפי שלי ולמקרה המיוחד שלו.