שאלות בנושא גירויים וטקסטורות

[itayoo]

שאלות בנושא גירויים וטקסטורות

שלום, שאלות בנושא גירויים של טקסטורות ... רקע: אני עובד עם ילד אוטיסט בן 10 אשר מאד אוהב לשחק עם עלים וענפים - עושה זאת שעות על גבי שעות (אובססיבי?), כמו כן אוהב להרגיש טקסטורות של דברים בהם נפגש בסביבתו (במהלך טיולים מלטף את כל הגדרות ועצים) הקשב שלו מופנה אך ורך לעלים וענפים וקצת טקסטורות, ולא מראה עיניין בשום דבר אחר (מעבר למספר שניות). באופן אינטואיטיבי חשבתי שיש צורך להעשיר את סביבתו: לקחת חדר בו הוא משחק ולצפות אותו בטקסטורות שונות ומשונות ובכך להוסיף גירויים לעולומו. (פרוות, לוחות ברזל, עץ, שעווה, קלקר, ...) לבנות לו משחקים בעלי טקסטורות שונות - קוביות מחומרים שונים וכו' מה דעתכם? האם זה יעניין אותו מעבר למספר שניות ? האם תיהיה לזה תועלת עבורו ? האם הוספת גירויים מועילה ?? אשמח לכל מחשבה בכיוון ! איתי

 

[תלמה פינץ]

להרחיב את עולמו דרך העניין שלו../images/Emo77.gif

היי איתי, נראה לי שאם תחזק את העיסוק האובססיבי שלו בנושא התחושתי מבלי להוסיף לו ערך מוסף, תפספס את האפשרות להרחיב את עולמו. אני הייתי עושה רשימה של כל מה שיכול להתקשר לנושא התחושתי ומנסה לבנות לו אירועים, סיפורים ופתרון בעיות הקשורים כולם בנושא של טקסטורות-כמו למשל מחזור העונות בטבע והשפעתו על עצים ופרחים (עלה יבש-חום מול עלה ירוק חדש ופריחת החורף), מזג האויר והשפעתו על הסביבה- לראות מה קורה מסביבו כשרטוב- שלוליות, השתקפויות, עצים משנים צבעם וכ"ו. עבודות יצירה סיב שינוי מרקמים, עבודה עם פימו או דאס שמתקשים בחום. המסת נרות וטפטופים, עבודות עם מריחת דבק והדבקת חול, צדפים, אבנים וענפים. לעשות חיות כמו ציפורים מאצטרובלים, ענפים ועוד (צביעה, הדבקת עיניים, פאייטים אולי), נוצות וצפייה בחיות עם פינת ליטוף או פעילות עם חיות שונות. בניית דגמים של מכוניות עם מתכת קלקר או שיירי מפעלים. נגרות, ועוד. מקווה שהבנת את העיקרון שאם הילד עוסק שעות בעיסוק אובססיבי מול שניות בעיסוקים אחרים- חייבים להרחיב את עולמו בהדרגה, מבלי לתת לו להיתקע באובססיה חסרת משמעות.

 

[ענת בן צבי]

לדעתי כדי להשתמשש בעניין שלו

כדרך לבסס תקשורת. יותר מללמד אותו דברים מסויימים אני מאמינה שצריך לעבוד על נגישות לתקשורת. אם הוא איתכם כמה שניות צריך להאריך את הזמן הזה ככה הוא יהיה נגיש יותר ללמידה. בהחלט הייתי משתמשת בעניין שלו אבל מצטרפת את עצמי למשחק. למשל שמה דברים עם מגע מעניין על הידים או הפנים. הפשוש לי מראה בדיוק את ההפיך קשה לו אם משטחים הוא מגיב ביתר ולכן מתרחק מתחושות כאלה. למיטב הבנתי הצורך שלו יכול לנבוע מפיצוי על סף גירוי גבוהה. ריפוי בעיסוק עושי גם להועיל לשיפור המצב. בכל מקרה אנחנו עובדעם עם הפשוש לפי המודל של גרינשפיין והוא טוען שאם מצטרפים לילד במה שמעניין אותו אפשר לבנות תקשורת. בהצלחה.

 

[עדו בן צבי]

אני חושב ההפך ממך.

מישתחים שהוא אוהב למשש חייבים להינתן לו בעיקר באופן שידרבן אותו לתקשר. אני הייתי מכניס אותו לחדר חלק ומשעמם ואוחז בידי משתחים מעניינים באובן שהוא יעלץ לבקש אותם ממני בזה אחר זה. כך הוא יאלץ לתקשר איתי ממושכות.

 

[נונינה1]

כמספר העונים מספר הגישות........../images/Emo3.gif

ככה זה אצלנו, אבל בעיקרון התשובות מייצגות שתי גישות עיקריות בטיפול בילדים שלנו. האחת אומרת לכו עם הילד ובעדינות הרחיבו את הענין ויכולת התקשורת שלו, אבל תמיד נקודת המוצא היא היכן הילד - פיזית ונפשית, מה מעניין אותו למה הוא נמשך וכדו'. הגישה השניה אומרת - אל תתנו לילד לשקוע בתחומים הצרים שלו, כדי שיתקשר יש לנתק אותו מהם ואז להציע חלופות - כאשר התחום האובססיבי אינו נגיש בכלל. וכל הורה צריך לבחור איך הבטן שלו אומרת לו שנכון עם הילד שלו......לפעמים זה באמת מה שמתאים לילד, לפעמים זה יותר מה שמתאים או נוח להורה - והמבחן הוא רק מבחן התוצאה, אבל אף פעם לא נדע מה היה קורה אם היינו הולכים בדרך שלא בחרנו אותה..........טריקי, אבל אלו החיים.

 

[אילת 55]

החזרתם אותי כמה שנים אחורה...

לתקופה שבה הגינה שלנו היתה "נטולת עלים" מגובה מטר ומטה- הגובה שאליו יכלה להגיע ידו של בני. היתי ממש בהיסטריה מזה. לכל מקום שאליו היינו הולכים הוא היה רק קוטף עלים באובססביות עד שהיה מוצא את העלה במבנה המיוחד אותו חיפש. בהתחלה הציעו לי לפתח את הנושא ולהגביר אותו.מאד חששתי אך בסוף זה מה שעזר - פשוט נמאס לו לראות עלים, וביום בהיר אחד ה"שגעון" נפסק. אבל שלא תחשבו שלא התחיל אחר.... היום אנחנו בתקופה הסגולה. הוא אוהב לשחק רק בדברים בצבע סגול (טושים, כלים, בובות, בלונים וכו'). עסוק כל היום בלחפש אותם. מה שעשיתי הוא פשוט- לקחתי קופסת נעליים עטפתי אותה בנייר צבעוני והכנסתי את כל הסגולים פנימה. הוא מקבל את הקופסה כחיזוק בחדר (בשעת ה-ABA) או כשעושה בבית דבר שממש קוצר תשואות - בתור פרס.

 

[itayoo]

מוסיף פרטים לשאלה שלי ...

אני מעוניין להוסיף עוד פרטים על התקשורת שלי עם הילד: * הוא אינו מדבר בכלל. משתמש בהצבעה ובמשיכת היד שלי לכיוון דברים שרוצה, כמו כן מכניס כל דבר לפה. ניסיתי (קצת) לעניין אותו בדברים אחרים (צעצועים, כדור, סיפורים) אך העיניין בהם היה למספר שניות. פזל עץ של התאמת צורות לחורים הצליח יותר, אך גם הוא לזמן מועט ביותר. לכן אני מתקשה לראות כיצד לעניין אותו בדברים אחרים (להרחיב את עולמו). כמו כן אני לא מבין כיצד ניתן להכנס לעולמו של ילד עם תקשורת כזו.. אשמח למחשבות .. איתי

 

[1סימה]

כן ולא

אני כן הייתי ממשיכה עם העלים אבל לא לכיוון של תחושות ואני אסביר. הייתי עובדת על יכולת מיון צבעים: עלים ירוקים מול עלים חומים או ירוק על גווניו, מיון על פי גודל. הייתי מכינה פאזל מציור של עלה (אפשר להתחיל מפאזל של 4 או 3 חלקים ולהתקדם. הייתי מביאה עלים והיינו מדביקים על פי ציור שהוכן מראש או באופן חופשי. אפשר להכין צבע מן הטבע... וכו אני מאמינה שהרעיון ברור, ללכת איתו בתחום העניין אבל לקדם מיומנויות. (כמו שפעם לימדתי קריאה ילד בן 14 על ידי שיר של זהר ארגוב) בהצלחה.