יש כמה שיטות...
זה מאוד תלוי על איזו אבן את מדברת. אני הכי אוהבת ללכת לים, למלא בקבוק פלסטיק גדול במי ים, לחזור הביתה, לשטוף כל אבן במי ים מתחת לאיזו קערה מזכוכית או מפלסטיק, לתת לאבנים לשהות בתוך מי הים שעה בערך, אחר כך לשטוף כל אחת בנפרד במי ברז פושרים, ולהניח אותם בתוך אדנית מלאה באדמה וצמחים ל - 24 שעות - שיחוו את השמש ואת הירח. בונוס - אם הירח מלא, זה בכלל טוב. אני בדר"כ עוש את זה בנגלות. קונה אבן פה אבן שם, וכשמצטבר לי אני מטהרת. מה שכן - בחיים לא מוציאה את האבנים הלא מטוהרות מהשקית שלהן ובחיים לא מניחה אותן ביחד עם האבנים המטוהרות שלי. זה תקף גם לאבן שהשתתפה בטיפול. היא לא חוזרת לחברים שלה עד שהיא לא מטוהרת. עכשיו, הטיהור הזה מתאים לאבנים שהן לא "חוליות", שלא יתפוררו במים. יש אבנים שלא מתאים להם מי מלח, כי המלח צורב אותן, יש אבנים שלא מתאים להם מים בכלל (מרגישים עליהם שהן "חוליות" כאלה, שהן עדינות מאוד). בדר"כ, אבנים חוליות רואים ישר וכל שאר האבנים גם אם מי מלח לא עושים להן טוב, לא נורא להן שטיפה קצרה. אז אם את לא בטוחה - רק תשטפי ואל תשרי. גם להניח את האבנים החדשים על מושבה של קוורץ קריסטל זה נחשב מטהר. גם רק לשטוף במי ברז גם למדוט מעל האבן גם לשרוף לידה מקל מרווה או קטורת. את יודעת מה הכי טוב? קחי לך שניה של שקט, ותנסי "להבין" את האבן. עם הזמן זה הופך להיות מאוד קל, ואת גם לא יכולה לטעות הרבה. תסמכי על האזניים הפנימיות שלך ותשאלי את האבן. תחזיקי אותה, תחקרי אותה מכל הצדדים, באור, בצל, ותנסי לראות מה היא סוחבת עליה, ממה את מטהרת אותה ואיך הכי כדאי. בכל מיקרה, לא הייתי מוותרת על ה - 24 שעות באדמה רצוף, ביום ובלילה. לא משנה באיזו דרך טיהור את בוחרת. ואם את כבר "מתחברת" לאבן שלך, אני מציעה לך מאוד גם באותה הזדמנות לנסות להבין מי היא. יש הבדלים משמעותיים בין אבן לאבן מאותו סוג, ויש הבדלים משמעותיים בין ההסבר התיאורטי הכי מדוייק בעולם על סוג מסויים של אבן, לבין זו שאת מחזיקה ביד.