שאלות בסיסיות
נושא ההתמכרויות הוא מורכב והופך להיות עם הזמן למשהו סוחף חברתית. (אפילו במקביל לניסוי יצירת קשרים חד מיניים או התנסויות) (כל אדם שני / שלישי שיוצא לי לדבר עימו גם מהמעגל החברים הקרוב וכן מעגלים רחבים יותר יוצא כי הוא מגלה תסמימנים של התמכרות זו או אחרת.) שיטת הטיפול הלא קונבנציונאלית של קב' לא מבוקרות על ידי שום מערך רפואי, פסיכולוגי קליני שיטות אימון שונות אשר עצם השתעבדות מסוימת למאמן/ת נוצר איזשהו דפוס תלותי התמכרותי.. אני לא רוצה להשמע כאנטי כי אני מאוד בעד ואני חושבת שתכנית של 12 הצעדים היא נכונה . נכחתי בכמה מפגשים, החוברת בידי, אמירות חיוביות נאמרות ממני והלאה לעצמי לעולם הפנימי והחיצוני ועדיין יש משהו מאוד אנושי בחיפוש הזה. חיפוש אחר צורך מסוים מילוי חללים ולא מתוך קורבנות אלא מתוך התקרבות. החוברת מדברת אליי ברמה בסיסית למדי וחסר לי יותר עומק בתוכנית. 1. האם עצם היותנו יצור חי אין אנו מפתחים איזשהי התמכרות לכל דבר בעצם? 2. ההנעה, העשייה מגיעה לרב מתוך פחד וצורך אנחנו הולכים לעבוד כי אנו מפחדים להגיע למקומות תהומיים אנחנו מאמצים בע"ח כי אנחנו צריכים לתת משהו למישהו אנחנו בוחרים בני זוג כי אנחנו... ? לרב אנחנו מוצאים עצמנו ממחזרים דפוס מוכר מבית הורינו למרות ואף כי הבטחנו לנו כי אצלנו זה יהיה אחרת. איפה הקו עובר בין צורך / רצון / הרגל / מילוי חורים / נורמלי . הכל תופס עד שזה מגיע לידי סבל - את זה אני מכירה אבל האם אין אנו מתחבאים בתוך מסכת שיכנועים כי ככה זה אמור להיות? ואולי אני לא המכור הטיפוסי והאם יש דבר כזה בכלל? הקוים מאוד מטושטשים השאלות הן לא מאורגנות כי ששמתם לב הן לא באות לבקר אלא באמת לשאול. בהצלחה לכל מי שנמצא באיזשהי תוכנית החלמה בין אם היא עם עצמך בלבד ובין אם בתוך קב'
נושא ההתמכרויות הוא מורכב והופך להיות עם הזמן למשהו סוחף חברתית. (אפילו במקביל לניסוי יצירת קשרים חד מיניים או התנסויות) (כל אדם שני / שלישי שיוצא לי לדבר עימו גם מהמעגל החברים הקרוב וכן מעגלים רחבים יותר יוצא כי הוא מגלה תסמימנים של התמכרות זו או אחרת.) שיטת הטיפול הלא קונבנציונאלית של קב' לא מבוקרות על ידי שום מערך רפואי, פסיכולוגי קליני שיטות אימון שונות אשר עצם השתעבדות מסוימת למאמן/ת נוצר איזשהו דפוס תלותי התמכרותי.. אני לא רוצה להשמע כאנטי כי אני מאוד בעד ואני חושבת שתכנית של 12 הצעדים היא נכונה . נכחתי בכמה מפגשים, החוברת בידי, אמירות חיוביות נאמרות ממני והלאה לעצמי לעולם הפנימי והחיצוני ועדיין יש משהו מאוד אנושי בחיפוש הזה. חיפוש אחר צורך מסוים מילוי חללים ולא מתוך קורבנות אלא מתוך התקרבות. החוברת מדברת אליי ברמה בסיסית למדי וחסר לי יותר עומק בתוכנית. 1. האם עצם היותנו יצור חי אין אנו מפתחים איזשהי התמכרות לכל דבר בעצם? 2. ההנעה, העשייה מגיעה לרב מתוך פחד וצורך אנחנו הולכים לעבוד כי אנו מפחדים להגיע למקומות תהומיים אנחנו מאמצים בע"ח כי אנחנו צריכים לתת משהו למישהו אנחנו בוחרים בני זוג כי אנחנו... ? לרב אנחנו מוצאים עצמנו ממחזרים דפוס מוכר מבית הורינו למרות ואף כי הבטחנו לנו כי אצלנו זה יהיה אחרת. איפה הקו עובר בין צורך / רצון / הרגל / מילוי חורים / נורמלי . הכל תופס עד שזה מגיע לידי סבל - את זה אני מכירה אבל האם אין אנו מתחבאים בתוך מסכת שיכנועים כי ככה זה אמור להיות? ואולי אני לא המכור הטיפוסי והאם יש דבר כזה בכלל? הקוים מאוד מטושטשים השאלות הן לא מאורגנות כי ששמתם לב הן לא באות לבקר אלא באמת לשאול. בהצלחה לכל מי שנמצא באיזשהי תוכנית החלמה בין אם היא עם עצמך בלבד ובין אם בתוך קב'
אני מוצאת עצמי מנתחת כמעט כל צעד לפני פעולה שהיא ובוחנת מאיזה מקום אני פועלת. אני אדם חושב ומנתח ומאוד נוקשה עם עצמי. עם השנים מצאתי עצמי מתרככת לעצמי ולעולם, עם זאת ככל שנכנסתי לתהליך מודעות עצמי ולהמנעות תוצר הדברים שהנוקשות חוזרת. (נוקשות בחיפוש אחר צעדי פעולה ולאו דוקא נוקשות מענישת אישיות). יש משהו משחרר בתוך התהליך עם זאת ככל שאני מדברת על זה יותר עם חבריי הקרובים ומנסה להסביר עצמי ולעיתים לנסות לחשוב ביחד אני מוצאת סוג של השתעבדות וחשש נורא גדול לסתות מן הדרך. ההתעסקות היא תמידית סוג של התמכרות. התמכרות למודעות אבל עדין התמכרות. הדברים עם הזמן הופכים להיות אוטומטיים אני מאמינה אבל כפי שהספקתי להבין זה אף פעם לא נגמר. מין דינמיקה שכזאת. מד המציאות כפי שהגדרת אותו יפה לא תמיד אומר לנו שחצינו את הגבול (סליחה אקח אחריות ואומר כי אופי המכור הוא למצוא הקלות והמעבר בין חציית הגבול לעיתים מורגש רק אחרי התרסקות) ב 12 הצעדים ישנה התעקשות על החלטה לחדול משימוש הקושי שלי בתוכנית הזאת יש התמסרות לאנשים מבלי שיוכשרו לכך לעיתים רבות מדובר בהחלטות מרות גורל אפילו בין חיים ומוות. אנחנו נאלצים לחיות בפערים אבל האם לא הכל בידינו האם אין בכוחנו לצמצמם עד כדי איזון?