שאלות בקשר עם דמנסיה - בדרך לאלצהימ

מיקה54

New member
שאלות בקשר עם דמנסיה - בדרך לאלצהימ

אימא שלי במצב דמנטי . מבובלת לעיתים , ולעיתים לא. הזיכרון שלה לעיתים סביר - ולעיתים בכלל לא. בהחלט ברת שיחה כאשר אינה בהתקפי זעם וחרדה. עד לפני מספר ימים קיבלה , בין היתר, תרופות: פלוטין וטיפות של CLOPIXOL . היו התקפי זעם נוראיים נגד המטפלת , חוסר מנוחה, טלפנים אלינו ללא הפסק. עכישו שרופאה שינתה ל : - 3 כדורים ( לא טיפות ) CLOPIXOL ביום = זה מאד משפיע על ההליכה והיא בקושי קמה. עדיין לא ישנה טוב בלילה. המטפלת על סף קריסה. ( וגם אנחנו... ). האם למישהו יש עצה / רעיון / ידע שיוכל לחלוק איתנו ? האם זה נכון לתת תרופה שמרגיעה אותה מצד אחד- ומצד שני כנראה תרופה שמקשה עליה מאד את ההליכה ?? בתודה על כל תגובה עניינית.
 

דלי24

New member
תרופות

הכי כדאי להתייעץ בהקדם עם נוירולוג שעוסק ספציפית עם דמנציה (במרפאות זכרון בבתי חולים שונים). נוירולוגים (טובים) שעוסקים בתחום מודעים לכל התופעות הנוירולוגיות הכרוכות במתן תרופות הרגעה במצבים אלו ולכן לדעתי הם הכתובת להתייעצות. ייתכן שגם רופאים גריאטרים שעוסקים בדמנציה. חשוב לדעת שתרופות ההרגעה שנותנים לחולים הדמנטים הלא שקטים לעיתים גורמות לתמונה דמויית פרקינסון, עם הפרעות בהליכה, נפילות וכד'. לפעמים קשה מאוד להגיע לאיזון טוב אבל צריך לנסות. לא כתבת למה רשמו לאמא פלוטין. זו תרופה שעלולה כלשעצמה לגרום להפרעות שינה! (נוסף להפרעות של המחלה שגורמת דמנציה). לוקח זמן (אפילו שבועות) עד שהאפקטים של התרופה חולפים. שיהיה לכולכם בהצלחה. הדרך קשה. דליה
 

ronnyw

New member
נושא תרופות - תשובה למיקה 54

שלום לך, אינני מכיררה את התרופות שרשמת (לפעמים ליצרנים שונים שמות שונים לאותה תרופה), רק אספר לך שאימא שלי, שהיתה אלימה, תוקפנית ובלתי נסבלת, קיבלה - מקבלת - תרופה בשם ריספרדל במינון די נמוך. התרופה, אכן הרגיעה אותה. לא היו לה תופעות לוואי פיזיולוגיות, אבל היא הפכה להיות קצת "זומבית". התלבטנו איך להמשיך ואם התועלת (הרגיעה) שווה את המחיר (הזומביות). החלטנו שאכן אנחנו ממשיכים. הרי במצב המחורבן של הורינו אין פתרון טוב ופתרון רע. יש פתרון רע או רע יותר. נראה לנו שהמשך ההשתוללות שלה (ובעיקר התוקפנות כלפי אבי, שגם הוא זקן, חולה, חסר סבלנות ומסן) גרוע יותר מהזומביות, מה גם שזומביות זה מצב בו היא עצמה אינה סובלת... בכלל - השיקול הכמעט יחיד שמנחה אותנו עכשו הוא איכות חייהם (ולא אריכותם, לא צלילות מחשבתם, לא המראה או ההתנהגות. רק שיהיה להם שלו ושקט ורגוע ונעים וטוב). בהצלחה.
 
למעלה