שאלות בתחביר

streetball

New member
שאלות בתחביר

.איזה שביל מוביל מכּאן אל שמורת הטבע הסמוכה? האם התפקיד התחבירי של "איזה" יכול להיות גם לוואי רמז וגם לוואי תואר? האם "מכאן" ו"אל שמורת" הם מושאים עקיפים או תאורי מקום? מיליות היחס נראות מוצרכות כאן. 2. האם "להגיע ל" מוצרך? ז"א- תאור מקום או מושא עקיף? 3.הנסיעה הזולה ביותר היא באוטובוס של אגד, מה התפקיד התחבירי של: "ביותר" והאם לסמן " באוטובוס" כנשוא? 4. מצאת חן בעיניי" האם כל זה נשוא מורחב או ש "בעיניי" זה תאור מקום לנשוא המורחב "מצאת חן". 5. היא הייתה נסתרת. האם אני יכול לסמן " הייתה נסתרת" כנשוא מורחב? זה נראה ככה. 6.מסיבת הסיום אשתקד הסתיימה. איזה סוג לוואי "אשתקד"? 7. האם אפשר להתייחס ללואים מצמצמים כלוואי תואר? אלה כל שאלותי, זה מקיף את כל השאלות שנתקלתי בהן עד כה בתחביר שלא הבנתי אז אשמח אם תענו. ושאלה אחרונה,בַּמִּילה "שִכְבָה" מדוע אין דגש קל בב'?
 

אִיתַי

New member
תשובות ... ../images/Emo26.gif

היי דניאל, ראשית - הייתי ממליץ לך לקרוא שוב את תשובותיי הקודמות בנושא. שים לב שלא נדרשת בבחינות הבגרות בלשון ההבחנה בין סוגי הלוואים וסוגי המושאים. כמו כן, הייתי ממליץ לך לחזור היטב על החומר שלמדת בתחביר תחת הנושא "המשפט הפשוט" על מנת לחדד את ההבחנה בין מושאים ותיאורים וכן נשוא מורחב ומשפט שמני. ולשאלותיך: 1. "איזה שביל מוביל מכאן אל שמורת הטבע הסמוכה?" - משפט פשוט. איזה - לוואי, שביל - נושא, מוביל - נשוא, מכאן - תיאור תקום, אל שמורת - תיאור מקום, הטבע - לוואי, הסמוכה - לוואי. 2. " להגיע ל+מקום" - המקום ינותח כתיאור מקום מבחינה תחבירית, אך עדיף לתת את המשפט במלואו על מנת לוודא זאת. 3. "ביותר" - לוואי, "באוטובוס" - אכן נשוא. מדובר במשפט שמני. 4. "מצאת חן בעיניי" - משפט פשוט. הניתוח: נושא + נשוא מורחב. שים לב שמדובר בצירוף מוכר, שלא ניתן לפרקו למרכיביו. 5. לא ברור מדוע החלטת שהמשפט "נראה כמו נשוא מורחב". לנשוא מורחב 3 דגמים בלבד. כאן לא מופיע אחד הדגמים הללו, ולכן הניתוח יהיה: היא - נושא, הייתה - אוגד, נסתרת - נשוא. 6. אינני יודע באיזה סוג לוואי מדובר, לצערי
. 7. כנ"ל, אינני מכיר את ההבחנה בין הלוואים, והיא אינה נדרשת. 8. במס' מילים לא יבוא דגש קל אחרי שווא נח. על אותו משקל, גם במילה קִרְבָה אין דגש, וגם במַלְכוּת, צַרְכָן, שַרְבִיט ועוד כמה.
 

streetball

New member
תודה רבה לך איתי ושאלה נוספת

נתח הפועל תָּעָבְרוּ. אני יודע שזה נראה מוזר אך כן זה מנוקד ולא עם פתח.
 

streetball

New member
ואיתי

בקשר ל: "להגיע אל" לדוג': איך מגיעים לכאן? חשבתי גם אני כי זה תיאור אך דבר אחד בלבל אותי שאולי תוכל להסבירו, חייבים להגיד ממקום מסויים אל מקום מסויים, ז"א מיליות היחס: "ל" ו "מ" הן מוצרכות כאן, ממש כמו "לדבר עם מישהו על משהו", מה השוני ביניהן וכיצד ניתן להבדיל תיאורים אלו הכה דומים למושאים?
 

אִיתַי

New member
על תיאורים ועל מושאים

דניאל, שאלת שאלה טובה, העוסקת בדיוק בהבחנה בין מושאים לבין תיאורים. אינני בטוח שאני יודע להשיב נכון על שאלתך. הניתוח הנכון במקרים אלה הוא אכן: "להגיע ל+מקום" > המקום = תיאור מקום. "לדבר עם מישהו על משהו" > עם מישהו - מושא, על משהו - מושא (לעתים מתחבאת כאן דו-משמעות, ו"משהו" יכול להיות מנותח גם כתיאור מקום). אני בטוח שאחרים יוכלו להסביר את הסוגיה טוב ממני.
 

אִיתַי

New member
ניתוח הפועל

הניתוח הנכון, לעניות דעתי, הוא: שורש עב"ר, בניין הופעל, זמן עתיד, גוף נוכחים. התחילית ת' מנוקדת בקמץ קטן במקום קובוץ, ופה"פ הגרונית גוררת שינוי בניקוד משווא נח לחטף קמץ. בשל רצף השוואים הנעים (החטף בפה"פ והשווא הנע בעה"פ) חל ביקוע צרור שוואים נעים, וחטף הקמץ בפה"פ מוחלף בקמץ קטן (תנועת עזר קצרה). השווא בעה"פ הופך לשווא מרחף. *תָּעְבְרוּ -> *תָּעֳבְרוּ -> תָּעָבְרוּ.
 

streetball

New member
תודה רבה

מי ייתן וכל פורום יזכה למנהל כמוך(וכמוך אור כמובן), וכמוכם כולם חברי הפורום.
 
למעלה