אני אמוד מקווה שזה יעזור
פוריות הריון ועיקורים
מאת: דר´ רן מרגלית
http://www.petnet.co.il/vets/mar/index.htm כל מגדל חיות מחמד יודע שהעיסוק סביב החיה מהנה ומספק ביותר אך כרוך בלא מעט עבודה ולעיתים דילמות. הפעם ברצוני לדבר על נושא מערכת המין בהקשר של ייחומים, פוריות, הריונות ומניעתם. כבר בבחירת גור כלב / חתול נתלבט בין זכר לנקבה כשקיימים מספר שיקולים כמו צורה חיצונית, זיכרון מהעבר (בד"כ נבחר כלב מאותו מין של כלבנו הקודם), תפקיד (נטיה לבחור בזכר כשרוצים שומר טוב). שיקול עיקרי הוא נושא הייחומים בנקבה ותוקפנות הזכר (גם אם לא תמיד נכון הוא שזכר יותר אגרסיבי). להלן מספר עובדות בנושא. ייחום ראשון של כלבה נע בין 6-18 חודשים- תלוי בגזע, (בגזעים גדולים הייחום יהיה מאוחר יותר ואפילו בגיל שנתיים) במשקל ובתנאי הגידול. כלבה הגדלה לבד ייחומה מתאחר. בחתולים קורה דבר די דומה. גזעים ארוכי שיער מאחרים -ממוצע של 11 חודש וגזעים מקומיים ו/או משוטטים מקדימים-ממוצע של 4 חודשים. לכלבים וחתולים תלות מועטה אם בכלל לעונות השנה (להבדיל מסוסים למשל שהריונם במשך 11 חודש מתוכנן להמלטה בשעת צמיחת העשב לשם עזרה לסוסה המניקה ולרך הנולד בהזנה), חתולים ממעטים להתייחם בסתיו וכלבים בטבע מתייחמים בעיקר בסתיו. בעקרון לכלבים כשני מחזורי ייחום בשנה (כל 6 חודשים). בחתולים יותר מורכב ופחות ברור. חתולי בית עם הארה מלאכותית (כמו כל בית נורמלי) יהיה ייחום כל השנה. קיים שוני בין חתולות שהתעברו לבין כאלו שלא. ללא הרבעה- לחתולה מספר מחזורי ייחום בעונה. למחזור הכלבה מספר שלבים, הראשון בין 7-10 ימים שבו דימום מהבושת, התנפחות שפתי הבושת משיכת הזכר אבל אגרסיביות ואי היענות לו. השלב השני אף הוא בין 7-10 ימים: נפיחות הבושת וההפרשה הדמית יורדים בהדרגה וישנה הענות לחיזורי הזכרים. מכאן שמחזור הייחום אורך בין שבועיים לשלושה שבועות, בממוצע. שלב זה מסתיים בהפסקת קבלת הזכר: שיכול לנבוע מאחת משלוש סיבות: א. הריון. ב. הריון מדומה. ג. אי התעברות. מחזור ייחום בחתולה: לחתולה מחזור ייחום של 7 ימים בממוצע (או 5 ימי ייחום ו- 10 ימים ללא ייחום- בהם אין התעברות ונקראים בעגה המקצועית "שקט"). סימן ראשון הוא החתולה מראה סימני פינוק, התחככות בעצמים, התגלגלות על הארץ ויללות. בשלב השני היללות רמות, הרמת אגן, הסטת הזנב הצידה בתגובה לליטוף הגב, או הבושת וכמובן- קבלת הזכר. המיוחד בחתולים הוא שהביוץ נגרם כתוצאה מהחיכוך שגורמים הזיזים שעל הפין של הזכר. ולא בדומה לשאר החיות, בזמן מסוים לפני המעגל ההורמונלי. ולכן הפוריות של החתולים היא גבוהה מאד. גם בחתולים וגם בכלבים כיוון שיש מספר ביוצים יכולים להיות בהריון אחד גורים ממספר אבות. הריון מדומה פחות נפוץ בחתולים. הריון: הריון ממוצע בכלבה אורך 63 יום. (בין 56-70). מספר הוולדות בין 1 ל14- עם שיא של 23. הריון ניתן לאבחן במישוש של הבטן (הכי פחות מדויק), בצילומי רנטגן (לא מומלץ בגלל הנזק האפשרי לגורים) ובאולטראסאונד. (הכי יעיל ואמין, אומד את מספר הגורים ויכול לבדוק מערכות פנימיות). בסימנים חיצוניים ניתן לראות אובדן שיער באיזור הבטן, לקראת סוף ההריון חיפוש מקום להמלטה הגדלת עטינים ולעיתים שינוי בהתנהגות. בכלבים- שכיחות גבוהה יחסית של הריונות מדומים, שהם בעצם כשל הורמונלי. אין עובר אבל ישנם רוב או כל הסימנים האחרים. הריון מדומה אפשר לשלול באחת מבדיקות ההריון או בשיטה הסינית העתיקה של לחכות... ההמלטה מתרחשת בדרך כלל ללא עזרה או התערבות. לרוב הכלבה מחפשת מקום מוגן ואינטימי ויכולים להיות הפרשים של מספר שעות בין הופעת הגורים. ישנם מספר טיפולים למניעת ייחום, הריון או הפלה. רב הטיפולים הם בהתערבות הורמונלית והדעות חלקות על השימוש בהם. אישית, אני נגד טיפולים הורמונלים אלו בגלל תופעות הלוואי השונות, למשל: דלקות רחם, גידולי עטין סרטניים ועוד. הטיפול המועדף עלי הוא עיקור או סירוס. בשלב שבו הוחלט שאנו לא רוצים יותר המלטות. לנושא היבטים פילוסופיים ואתיים רבים. אחד המשמעותיים שבהם הוא שלמרות הקושי להוציא איבר חיוני כל כך מחיית המחמד האהובה עלינו- הרי קשה הרבה יותר למצוא בתים טובים ל - 10 גורים או לחילופין לצפות בהם זנוחים או דרוסים. לעיקור יתרונות רבים: יתרון רפואי – עיקור עד גיל שנתיים של כלבה מוריד ב95% את הסיכוי לגידולי עטין, שהוא מהגידולים הנפוצים בכלבות ויכול להוביל גם למוות. כלבות סובלות מדלקות רחם יחסית יותר מבע"ח אחרים, עיקור פותר את הבעיה הזו. יתרון כלכלי- על הטיפול הזה משלמים פעם אחת, בעוד שעל טיפולים הורמונליים משלמים פעמיים בשנה. (מחיר עיקור הוא כמחיר 4 טיפולים הורמונליים). יתרון טכני – עיקור מונע את הצורך לשמור על הכלבה בזמן ייחום, את נביחות הכלבים וההשתנות שלהם באיזור הבית בזמן החיזור, ואת הקושי למצוא בית לגורים. חסרונות העיקור: כמו כל התערבות כירורגית המתבצעת בהרדמה מלאה קיימת סכנה של סיבוך בניתוח, דימומים או בעיות בהרדמה. זוהי הפעולה הכירורגית הנפוצה ביותר במרפאות וטרינריות וסטטיסטית הבעיות הללו, מועטות. אחוז מסוים של הכלבות משמינות לאחר העיקור ויש דיווחים על שינויי התנהגות כאובדן שובבות. מומלץ לא לבצע עיקור בזמן הייחום, בגלל גודש כלי הדם באיזור הרחם והסיכוי לדימומים ובגלל שחלק מההורמונים עדיין במחזור הדם, הם מושכים את הזכרים ובאם תתבצע חדירה קיים סיכוי לפתיחת תפרי צוואר הרחם. בעיה זו עולה מפני שבמקרים רבים קיימת דרישה לניתוחי עיקור כשהכלבה כבר מיוחמת. בניתוח מוציאים את הרחם כולו ואת השחלות ולכן מדובר בתפירת הבטן, חלק מהמרפאות משאירות את הכלבה ליום אישפוז, לרוב אין צורך בטיפול אנטיביוטי, ואת התפרים מוציאים 10 ימים אחרי הניתוח. סירוס: פעולה הרבה פחות נפוצה במחוזותינו, באירופה ובארה"ב כל כלב הינו מסורס אלא אם כן הוא מיועד להרבעה. בארץ המצב שונה לחלוטין. כלבים מסרסים מעט מאד (כשיש בבית כלבים שהם אח ואחות, או כשהכלב אגרסיבי מאד. סירוס בדרך כלל ממתן את האגרסיביות.) סירוס חתולים מתבצע בעיקר בגלל תופעה של התזת שתן והעלמויות החתול. סירוס מאריך את החיים של חתול/כלב מכיוון שבחיפוש הנקבות המיוחמות הם נפצעים בקרבות או נדרסים בדרך. סירוס "פוגע" בהכנסת הוטרינר מכיוון שהרבה טיפולים שנעשים במרפאה הם לזכרים שנפגעו כתוצאה מ"קרבות ייחום". סירוס הינו פעולה פשוטה יחסית: הוצאת האשכים ומכיוון שאין צורך לפתוח את הבטן הפעולה היא קצרה, בטוחה ופשוטה יותר. נקודה למחשבה: רוב הבעלים הנשים מעדיפות סירוסים, רב הבעלים הגברים מעדיפים עיקורים.
