שאלות ותשובות לקוסם 4 בנושא גמילה
פיספוסים של פיפי קוסם4 08/05/10 20:16 שלום רב, לפני כחודש וחצי התחלנו תהליך גמילה עם הבן שלנו שהוא בן 3.5 שנים. בתחילת התהליך בלילות הוא ישן עם תחתון טיטול, באיזה שהוא שלב הורדנו לו את התחתון טיטול מהלילה כי היה מתעורר יבש, ולאחרונה מאחר ושוב היה עושה בלילות פיפי החזרנו לו את התחתון טיטול. מאז שהחזרנו לו את התחתון טיטול הוא התחיל לפספס קצת יותר גם במהלך היום. מדובר בערך בין פעמיים לארבע פעמים ליום. לדוגמא היום (שבת) הוא איתנו כל היום ואנחנו מזכירים לו ללכת לשירותים לעשות פיפי ובכל זאת הוא פיספס פעמיים. בימים שהוא נמצא בגן הוא מפספס פעם או פעמיים ועוד פעם או פעמיים בבית. כששאלתי בגן למה פספס הן אמרו לי שהוא היה מרוכז באיזה שהיא פעילות ולכן פספס. כשאני ששואלת אותו למה הוא לא הולך לשירותים אז לפעמים הוא אומר שהוא שוכח שהוא עם תחתונים או שפשוט הוא אומר שבא לו לעשות פיפי על הספה/רצפה וכו'. השאלות שלי הן כאלו: 1. האם זה טיבעי שתהיה רגרסיה ושהילד יפספס יותר ממה שפספס בהתחלה? 2. האם החזרת התחתון טיטול גרמה לו לרגרסיה הזו? 3. איך להתנהג איתו במצבים כאלו, כי לעיתים אנו כועסים ולא מסתירים את הרגש הזה ממנו? אודה לך על התיחסותך אני שמה לב שלא עניתי לך... עינת גבע 16/05/10 06:49 שלום רב, אני שמה לב שלא עניתי לך. מה המצב? אנא הקפיצי את שאלתך אם היא עדיין אקטואלית ואשמח להתיחס. בכבוד רב, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר. עדיין רלוונטי - אשמח לקבל תשובה קוסם4 << ההודעה הנוכחית 16/05/10 09:47 מהפעם הקודמת המצב קצת החמיר. מפספס בגן בכמויות של 6-7 פעמים. עשינו לו בדיקת שתן כי גם אנחנו וגם בגן חשבו שאולי יש לו דלקת, אך התוצאות יצאו שליליות. הבנו שזה קטע של התנהגות ויעצו לנו להתעלם מה שאנו מתחילים לבצע אבל עדיין קשה לנו עם זה שהוא מפספס כ"כ הרבה. לכן השאלות הקודמות עדיין רלוונטיות ואני אשמח אם תוכלי לענות לי. המשך יום נעים נושא: התנהגות היא שפה שלום רב, התנהגות היא שפה. הילד מדבר אליכם בהתנהגותו. תחום הגמילה הוא תחום שקשור בילד, תלוי בו ובשליטתו הבלעדית . לכן, חשוב להעביר אליו את מלוא האחריות בנושא. מה עשיתם עד כה ממה שכתבת: א. החזרתם תחתון טיטול. ב. אתם מזכירים לו ללכת לשירותים. ג. את שואלת אותו למה הוא לא הלך לשירותים? ד. את כועסת על הילד כאשר הוא מפספס. ואני שואלת האם התנהלות זו מעבירה לילד את המסר שאתם סומכים עליו ומאמינים ביכולתו ובמסוגלות שלו להיגמל? האם התנהלות זו מעבירה לו את המסר, אנחנו יודעים שאתה בוגר, ילד אחראי עצמאי ויכול ,לכן אנו בוטחים בך שתיקח את האחריות גם על הגמילה? מה הילד צריך? הילד זקוק להורים שמאמינים בו, שבוטחים בו, הורים מעודדים ומעצימים, שמסוגלים לראות ולהראות לו שפספוסים הם חלק מהחיים, הורים שלא מבקרים, לא כועסים. אני מבינה שלעת עתה קשה לכם. קשה לכם כי אתם מצפים שהוא לא יפספס , כשהילד לא עומד בציפיות שלכם אתם מאוכזבים, מתוסכלים וכתוצאה מזה כועסים עליו. הילד מבחינתו מפתח התנגדות לתהליך ומביע את הכוח והשליטה שלו בכם דרך הצרכים. למשל, הוא עושה על הספה והרצפה. ואומר לכם :"כי ככה בא לי" למצער, התמלכדתם בנושא הגמילה במאבק על כוח. החווייה דרך הכוח מתישה, כולם נלחמים אף אחד לא מנצח. והילד? במקום להתפנות רגשית למשימת הגמילה, עסוק ב"להעניש" אתכם. חשוב להדגיש, הילד לא פועל נגדכם הוא פועל בעד עצמו. הוא הבין בטעות שדרך השליטה בכם, דרך הצרכים שלו, הוא ישיג תחושה של ערך, חשיבות וקשר איתכם. חבל! הלא כן? נדרש שינוי מהיר כדי לאפשר לו לעשות את התנועה לכיוון של צמיחה. עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
פיספוסים של פיפי קוסם4 08/05/10 20:16 שלום רב, לפני כחודש וחצי התחלנו תהליך גמילה עם הבן שלנו שהוא בן 3.5 שנים. בתחילת התהליך בלילות הוא ישן עם תחתון טיטול, באיזה שהוא שלב הורדנו לו את התחתון טיטול מהלילה כי היה מתעורר יבש, ולאחרונה מאחר ושוב היה עושה בלילות פיפי החזרנו לו את התחתון טיטול. מאז שהחזרנו לו את התחתון טיטול הוא התחיל לפספס קצת יותר גם במהלך היום. מדובר בערך בין פעמיים לארבע פעמים ליום. לדוגמא היום (שבת) הוא איתנו כל היום ואנחנו מזכירים לו ללכת לשירותים לעשות פיפי ובכל זאת הוא פיספס פעמיים. בימים שהוא נמצא בגן הוא מפספס פעם או פעמיים ועוד פעם או פעמיים בבית. כששאלתי בגן למה פספס הן אמרו לי שהוא היה מרוכז באיזה שהיא פעילות ולכן פספס. כשאני ששואלת אותו למה הוא לא הולך לשירותים אז לפעמים הוא אומר שהוא שוכח שהוא עם תחתונים או שפשוט הוא אומר שבא לו לעשות פיפי על הספה/רצפה וכו'. השאלות שלי הן כאלו: 1. האם זה טיבעי שתהיה רגרסיה ושהילד יפספס יותר ממה שפספס בהתחלה? 2. האם החזרת התחתון טיטול גרמה לו לרגרסיה הזו? 3. איך להתנהג איתו במצבים כאלו, כי לעיתים אנו כועסים ולא מסתירים את הרגש הזה ממנו? אודה לך על התיחסותך אני שמה לב שלא עניתי לך... עינת גבע 16/05/10 06:49 שלום רב, אני שמה לב שלא עניתי לך. מה המצב? אנא הקפיצי את שאלתך אם היא עדיין אקטואלית ואשמח להתיחס. בכבוד רב, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר. עדיין רלוונטי - אשמח לקבל תשובה קוסם4 << ההודעה הנוכחית 16/05/10 09:47 מהפעם הקודמת המצב קצת החמיר. מפספס בגן בכמויות של 6-7 פעמים. עשינו לו בדיקת שתן כי גם אנחנו וגם בגן חשבו שאולי יש לו דלקת, אך התוצאות יצאו שליליות. הבנו שזה קטע של התנהגות ויעצו לנו להתעלם מה שאנו מתחילים לבצע אבל עדיין קשה לנו עם זה שהוא מפספס כ"כ הרבה. לכן השאלות הקודמות עדיין רלוונטיות ואני אשמח אם תוכלי לענות לי. המשך יום נעים נושא: התנהגות היא שפה שלום רב, התנהגות היא שפה. הילד מדבר אליכם בהתנהגותו. תחום הגמילה הוא תחום שקשור בילד, תלוי בו ובשליטתו הבלעדית . לכן, חשוב להעביר אליו את מלוא האחריות בנושא. מה עשיתם עד כה ממה שכתבת: א. החזרתם תחתון טיטול. ב. אתם מזכירים לו ללכת לשירותים. ג. את שואלת אותו למה הוא לא הלך לשירותים? ד. את כועסת על הילד כאשר הוא מפספס. ואני שואלת האם התנהלות זו מעבירה לילד את המסר שאתם סומכים עליו ומאמינים ביכולתו ובמסוגלות שלו להיגמל? האם התנהלות זו מעבירה לו את המסר, אנחנו יודעים שאתה בוגר, ילד אחראי עצמאי ויכול ,לכן אנו בוטחים בך שתיקח את האחריות גם על הגמילה? מה הילד צריך? הילד זקוק להורים שמאמינים בו, שבוטחים בו, הורים מעודדים ומעצימים, שמסוגלים לראות ולהראות לו שפספוסים הם חלק מהחיים, הורים שלא מבקרים, לא כועסים. אני מבינה שלעת עתה קשה לכם. קשה לכם כי אתם מצפים שהוא לא יפספס , כשהילד לא עומד בציפיות שלכם אתם מאוכזבים, מתוסכלים וכתוצאה מזה כועסים עליו. הילד מבחינתו מפתח התנגדות לתהליך ומביע את הכוח והשליטה שלו בכם דרך הצרכים. למשל, הוא עושה על הספה והרצפה. ואומר לכם :"כי ככה בא לי" למצער, התמלכדתם בנושא הגמילה במאבק על כוח. החווייה דרך הכוח מתישה, כולם נלחמים אף אחד לא מנצח. והילד? במקום להתפנות רגשית למשימת הגמילה, עסוק ב"להעניש" אתכם. חשוב להדגיש, הילד לא פועל נגדכם הוא פועל בעד עצמו. הוא הבין בטעות שדרך השליטה בכם, דרך הצרכים שלו, הוא ישיג תחושה של ערך, חשיבות וקשר איתכם. חבל! הלא כן? נדרש שינוי מהיר כדי לאפשר לו לעשות את התנועה לכיוון של צמיחה. עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.