אז ככה
את מאק פגשתי במפגש הראשון (בשני היא כבר לא היתה), דווקא דיברתי יותר עם השחקנית שמשחקת את בריטני (את עוד תכירי). בילי (דיוויד) חתך מוקדם יחד עם אחותו (שדווקא נשארה הרבה זמן במפגש השני שלי. כן, זה המפגש שיעל בר זוהר סיקרה, ואני האומללה שהסכימה להתראיין אצלה, וזוהתה במשך שנה בכל מיני מצבים מביכים - כמו טירונות! (הייתי חייבת להגיד לה שלום???) מהנחמדים ביותר? קריסטיאן (מייקל בולדווין) - בלי ספק, דיברנו די הרבה זמן על ישראל, תחביב הציור שלו, הדמות שלו - הוא מתוק ומקדיש זמן אישי לכל מעריץ, אין עליו, אף אחד לא מתקרב לרמה שלו מבחינת קשר בין מעריצים. דאג דייוידסון מאוד נחמד (ישבתי לו על הברכיים), גם פיטר (ג'ק) היה סימפטי (למרות שעקץ את אריק, ואני לא סולחת על דברים כאלו), בפעם הראשונה עקבתי אחריו החוצה והוא עצר את הלימוזיזנה כדי להצטלם איתי. לשולחן של איילין לא התקרבתי הפעם, היא הופיעה באמצע המפגש (היא היתה צריכה להניק אז היא איחרה) ונראתה די נחמדה, אבל החלטתי שיש לי עקרונות, ולא התקרבתי (חוץ מזה הייתי עסוקה בהסתובבות מסביב לשולחן של מלודי, לעוד תמונה ועוד תמונה, גם היא היתה חביבה אבל ממש מפוחדת מההמון, היו לה שני שומרי ראש והיא היתה הססנית עם התמונות - השמועות ששמעתי בפעם הראשונה (היא עזבה ממש מוקדם ואני כל כך התבאסתי - עד דמעות) אומרות שמעריצה מתלהבת מידי היתה יותר מידי אגרסיבית איתה ובעלה פשוט הבריח אותה החוצה. דון (בראד) די חביב, הבטיח שיבוא לישראל ולא קיים (והוא עוד יהודי). גיין (קתרין) גם כן נפלאה. יכולת לראות הבדלי אבטחה עצומים בין הפעם הראשונה לשניה, בפעם הראשונה לא היתה אבטחה, נקודה. עכשיו? גלאי מתכות ושומרי ראש, אני לא יודעת עם זה 11 בספטמבר או העובדה ששחקנים הותקפו (גם אמבר מהיפים והאמיצים הותקפה פיזית, די בברוטליות).