אנחנו דגים בתוך תחומי כפר הנופש
הלפמיפליז היקר, פרטים נוספים וקצת על הווי הדייג בכינרת: בתוך כפר הנופש ניצב לתפארת מכון לטיהור שפכים (מין צריף קטן כזה שעומד בין איזור יחידות הנופש לקו המים) וממנו יוצאים שני צינורות ארוכים שמנקזים את השפכים לתוך הכינרת (אלא מה...). בימים כתיקונם אפשר היה לדוג מקו החוף ה-"נורמלי", אך בשנים האחרונות, בגלל המפלס הנמוך של הכינרת, אנחנו נכנסים למים ליד הצינורות (זה יוצא בערך במרכז קטע החוף של כפר הנופש, ליד יחידות הנופש החדשות) עד המותניים ודגים עם בוסים רגילים, מצופים וקרסים קטנים (לגבי פתיונות ראה הודעה קודמת שלי). המזח שבקיבוץ לא ממש בטווח הליכה. צריך לצאת ברכב מתחומי הכפר ולנסוע לתוך הקיבוץ. לגבי הדייג עצמו: המון מושטים קטנים שמסתובבים כל הזמן סביב הפתיון ומפוררים אותו בביסים קטנטנים, אך מדי פעם עולה איזה מושט יפה (שלושה דגים למנה - בערך 150 גרם כל דג). המושט ה-"בלדי" טעים מאוד כשהוא טרי ממש מן המים, ומספיק לקמח אותו קלות ולטגן בשמן חם מספר דקות. לעיתים רחוקות תופסים "אמנון הירדן" - אחיו יפה התואר של המושט שדומה לאמנונים שקונים בסופר: כסוף בהיר ומבריק, ללא פסים וללא הגוון הצהוב האופייני למושט הבלדי. יש גם "עדאדים" - מושטים שחורים, וכל מיני תת-זנים של האמנון. חוץ ממושטים אנחנו תופסים גם חפפים, סרדיני כינרת (לבנונים) ביניות ("קישרי") וכמעט בכל חופשה שלנו, לפחות פעם אחת, מתלבש עלינו איזה שפמנון ענקי (או מפלצת אחרת) ממש מוקדם בבוקר, בולע את הקרס ולפני שאנחנו מספיקים להבין מה קורה הוא נעלם עם הקרס, החוט, המצוף והכל... אגב, מידע כללי אני יודע שבכינרת יש גם פורלים, בורים, קרפיונים, סוג של קרפיון אירופאי ששמו "טינקה" (באנגלית Tench) וסוגי דגים נוספים, אבל אף פעם לא תפסתי מישהו מהם ולא ראיתי מישהו שתופס אותם. רוב הזמן מדובר במושטים הנודניקים, הקטנים והמעצבנים. מרחוק, כמו תמיד וכמו בכל מקום, אנחנו רואים ושומעים קפיצות מרשימות ביותר של דגים שנראים גדולים באותו שבריר שנייה בו הם מגיחים מן המים. לפעמים אנחנו מצליחים להבחין בכך שהדגים שקופצים מן המים עושים לנו תנועות מזרחיות מגונות... כדי לחסוך את היציאות המייגעות לחוף לצורך חידוש מלאי הפתיונות, החלפת קרסים וכו´, המצאנו פטנט (יוביוב שים לב!): אנחנו לוקחים גלגל ים מתנפח לא גדול, מנפחים אותו, קושרים אותו בחבל לאבן, במרכז הגלגל תוקעים קופסת פלסטיק עגולה עם מכסה שבתוכה הפתיונות והאביזרים, ונותנים לגלגל עם הקופסה לצוף ליד המקום שבו אנחנו עומדים (האבן הקשורה לחבל משמשת כעוגן). כך יש לנו מין "מחסן" עם מלאי של פתיונות וכו´. אגב, מי שעומד במים בשקט וללא תנועה נהנה מטיפול מסור של הדגים, שמכרסמים קילופי עור ברגליים, אוכלים את האקזמה ומושכים כל הזמן בשערות של הרגליים...
תודה על ההסבר המפורט! נראה לך שעם בולונז יהיה אפשר לדוג שם בלי להיכנס למים? לא שאכפת לי להירטב רק אין לי כוח למצוא איזה גלגל ים ופלסטיק עגול שנכנס בול בתוך הגלגל... מקסימום אני יחבר אלי משהו שיחזיק את הבצק (נו שחכתי איך קוראים לתיק הקטן שמתחבר לגוף כמו חגורה..