קרונות ורכבות חדשים וישנים
שאלות לחן מלינג...
לחן שלום אשמח אם תוכל לספר לנו על הרכש של המערך הנייד לשנים הקרובות. כמו כן, תהיתי מה עושה רכבת ישראל עם קרונות ישנים שיוצאים משימוש. ולסיום: האם קיים תכנון ברכבת ישראל להוציא את הקרונות הצרפתיים (ראה תמונה) משימוש בשנים הקרובות? תודה רבה ושבת שלום
קרונות ורכבות חדשים וישנים
מעבר למה שמתואר באתר ´חדשות הרכבת´, הרי שאין לי הרבה דברים מוצקים יותר לומר על
תוכניות רכש הנייד של רכבת ישראל, מבלבד שמועות והשערות. לנתונים יותר מדויקים, אני ממליץ להתעדכן באתר זה. קודם כל נתחיל בדברים הבטוחים והיותר סבירים. - בקרוב ייכנס לשירות מערך הקרונועים מדגם IC3 הראשון מתוך 15 (אם אני זוכר נכון) שנרכשו ע"י הרכבת. כלומר, בסופו של דבר יהיו בשירות 38 מערכים כאלו (בני שלושה קרונות קצרים כ"א). הסיבה שמספריהם ישיעו עד 39 היא שאחד מהם הוצא מהשירות בסוף השנה שעברה בעקבות שריפה. - כרגע נמצאים בהזמנה חמישה קטרים חדשים מתוצרת Alstom (מספריהם יהיו 755-751) וייתכן שיירכשו חמישה נוספים. - הרכבת נמצאת כבר מזה זמן מה במגעים עם חברת Bomardier לרכש קרונות קומותיים נוספים. בתור התחלה, כמעט מההתחלה דיברו על הוספת קרון חמישי לכל מערך (כלומר, סה"כ 14 קרונות נוספים), כאשר הבעיה העיקרית היא בעומס החשמלי שזה ייצור על יחידות הגנרטורים של הרכבות. חוץ מזה, הרכבת בסה"כ התלהבה מקרונות אלו, ושואפת לרכוש הרבה נוספים. - כבר יותר משנה מתרוצצות שמועות ממקורות די מוסמכים שהרכבת רוצה לקנות עוד המון (המון!) קרונות נוסעים רגילים, כנראה מהדגם הקיים שמתוצרת חברת Alstom (סדרת 3XX, קרונות ה-´מו-דו´). אני לא כל-כך אוהב אותם, אבל הם בהחלט עדיפים על קרונות ישנים. - אחרי שהגיע לנסיון במרץ 1998 מערך קרונועי הרכינה (Tilting) הגרמני, פורסם מכרז לרכישה של רכבות דומות לטובת הקווים לירושלים ולבאר שבע. במכרז זכתה בסופו של דבר חברת Fiat (היום שייכת ל-Alstom), אבל בינתיים נסגר הקו לירושלים והקו לבאר-שבע צפוי לשדרוג משמעותי, כך שלממשלה לא נראה כל-כך דחוף לאשר את התקציב למימוש הרכישה. עד כמה שאני מבין, בשביל לממש זמני נסיעה של כשעה בקו המחודש לירושלים, יהיה צורך ברכבות כאלו. כדאי לחשוב על זה כבר עכשיו, מפני שלוקח לפחות שנתיים מהרגע שמזמינים את הרכבת ועד שהיא מתחילה לנסוע...
קרונות ישנים עקרונית, ציוד נייד ישן (כולל קטרים, קרונות נוסעים, קרונות משא ועוד) שאין בו צורך יותר מוצע למכירה ונמכר לכל המרבה במחיר. בד"כ הקונים הם קבלני גרוטאות שמפרקים את הציוד ומתיכים את המתכת, אולם מאז שנסגר מתקן ´קרית הפלדה´, יש בעיה רצינית עם התכת גרוטאות בארץ, בייחוד בצפון. לפיכך, מרבית קרונות הנוסעים שהוצאו מהשירות בשנים האחרונות עומדים עדיין בסדנאות הרכבת בקישון (ליד בית הספר הטכני של חיה"א במפרץ חיפה), מלבד שלושה שנמכרו ומשמשים במטווח כלשהו. שמונת קרונות האל-חלד (כן, יש בסה"כ שמונה כאלו, והם מופעלים כרכבת אחת רכבת אחת) שנואים גם ע"י הציבור הנוסע וגם ע"י רכבת ישראל. למעשה, הם בארץ בסה"כ משנת 1995 (נרכשו משומשים בצרפת). למרות הבעייתיות שלהם, לא נראה שיוצאו מהשירות בזמן הקרוב בגלל החוסר בציוד הנוסעים שקיים ברכבת ישראל. אמנם ישנו ציוד רב שנמצא בדרך לכניסה לשירות, אבל הקרונות הראשונים שצפויים לצאת מהשירות הם קרונות ישנים עוד יותר מקרונות האל-חלד, כמו הקרונות הגרמניים משנות ה-50 והקרונות הצרפתיים המקוריים שנבנו בשנת 1961, שמצבם גרוע עוד יותר מבחינה מבנית.