תשובה קצרה וממצה נתן עמלץ, עוד אפשרויות קצת "חפרניות" בפנים
א. טסטות זה הסבר למציאות כשלא מראים אותה כמות שהיא - רצה, מהירה, בוטעת ומובנת מאליה.
ב. טסטות זה מקצה שיפורים שמשלים ומפרשן את המלודרמה. למשל: כשרואים את הדתלשיות - ופרחות
תמיד, כנראה - בטסטימוניס אז מיד משתכנעים שמדובר בצמד חמד רבי בנימין (לאן הוא נעלם לעזאזל
בפרקים האחרונים?) עדין, טוב-לב, מתחשב, חכם.... ולא בפרחות לא הכי מחודדות בקלמר, עם פה...
והתנהגות ו... ג'%^$.
ג. טסטות זו מכונה רב-שימשית. לפעמים תופרת ולפעמים סותמת חורים היכן שלנו ברור שראנו משהו
אחד (לרוב, מבויים, ערוך מניפולטיבי וקבוע מראש) אבל בעזרת הטסטימוניס ישכנעו אותנו שראינו
משהו אחר לגמרי.
ד. טסטות זה אמצעי מריחה חשוב כשאין "מרוץ" ובמקום רבע שעה של תחרות (מבויימת, ערוכה ומוטית
מאליה) מורחים שעה וחצי של שיווק, טסטימוניס, מכירות, סיפורים, יח"צ, מלודרמה, פירסום, דמעות
(והרבה, תמיד) דם (E.R. בכיכוב ד"ר דאג ברזני, האוס בכיכוב, פרופ' רוזנבלום ולאחרונה יהלומי הכתר:
רז ואלכסה) ולפעמים אפילו מצליח לבם לבצבץ טיפת יזע.
ה. טסטות זהו האמצעי (או "סמל," "סמן," "שפה" וכיו"ב אמצעי תרבותי) שבו ובאמצעותו מועצת חכמי
התקשורת הופכת אותנו למטומטמים, שאם התקשורת בחסדה לא תפרש בעבורנו את שרואות עיננו לא
נבין דבר וחצי דבר. במילים אחרות: לא רק שהטסטות מגדירות ומאששות את התפקידים החברתיים
(תקשורת המונים מזה, צופים, מאזינים, קוראים.... מזה) אלא שהן גם אמצעי המבטיח את התלות שלנו
המטומטמים שלא מסוגלים להבין באמצעות שכלם המצומצם, אלא תלויים לחלוטין בחכמי התקשורת
ו"שפתה" בכדי שנוכל להבין את שרואות עיננו ובכלל, את העולם שבו אנו חיים. בתוך גם ישכנעו אותנו
כמובן לקנות עוד טאבלט וללבוש רק Reebok.