שאלות לסטאג'רים כאן.

[כנרת יפה שלי]

שאלות לסטאג'רים כאן.

איך מסבירים לילד את מהות המוות? ומה תכלית החיים?

 

[ישראל שורק]

נו, מה הבעיה...

אפשר לחשוב שלעצמנו אנחנו מיטיבים להסביר את מהות המוות. אני חושב "בקול רם". מתכון הרי אין לי וגם לא יהיה. אומרים לו (נניח שהוא בן שש או שבע) שהמוות הוא סוג של שינה ארוכה ארוכה ארוכה. אנשים מגיעים אל השינה הזאת כשהם עייפים מאוד מאוד מאוד או אחרי סבל גדול. זו שינה נטולת כאב, חרדה או עצב. תכלית החיים זה כבר הרבה יותר פשוט... הדרך שאני מציע ללכת בה פשוטה: לקרוא הרבה. כל ספר גדול יש בו מסר חשוב על תכלית החיים. עלובי החיים של ויקטור הוגו למשל, מעלה על נס מידות כמו נדיבות רוח, אצילות נפש אך גם דבקות מוחלטת במשימה. החייל האמיץ שווייק מעלה על נס את התום (גם המלאכותי) וההומור (גם, ובעיקר העצמי). בפרי אריך קסטנר משקפים דגם של חיים שאומץ הלב והטוב עולים בקנה אחד, ואין זו אפילו תחילת המחשבה על הנושא החשוב הזה. דרכי היא איפה חינוך דרך ובעזרת דמויות מופת וסיפורי מופת.

 

[כנרת יפה שלי]

אני אוהבת את הגישה של מהרישי לתכלית החיים.

" ריבוי האושר והפצתו - הוא תכלית החיים." מהרישי.

 

[מוטי עטיה]

זו דוגמה ממש טובה

למשפטים טיפוסיים של גורואים למינהם: משהו שנשמע ממש טוב, אבל בעצם לא אומר כלום.

 

[כנרת יפה שלי]

במקרה של מהרישי, הוא נותן כלי פשוט וקל

למימוש הדברים. אנחנו חווים את זה. לכן אני אוהבת את הדברים.

 

[מוטי עטיה]

נפלא...

אבל מה לגבי "השלום מתחיל בתוכי"...זה גם מאוד חשוב להגיע לשלום פנימי, אולי זו תכלית החיים? מי אמר שדווקא האושר ולא השלום הפנימי? וגם ידוע שמהות הקיום היא אהבה וצריך לדעת איך להתחבר אל האהבה הקוסמית. אולי זו תכלית החיים? ומה לגבי חיבור אל האני העמוק שלי? ומה לגבי יצירה של איזון אנרגטי בין הינג והיאנג ומציאת שלווה פנימית. מה? מה עם זה? אני אקדיש עכשיו את זמני לאושר בזמן שהאיזון האנרגטי והאהבה הקוסמית והאני העמוק שלי נזנחים?! אה, מה עם לחיות את הרגע? זו לא מהות החיים ותכליתם וסוד האושר? או לחלופין לאהוב את מה שיש....זה לא תכלית החיים וסוד האושר? איך אפשר לדעת. אני מבולבל. ואפשר לעשות את זה דרך יוגה, מדיטציה רגילה, שיאצו, רפלקסולוגיה, שיונצ'סו, זן בודהיזם, ויפאסנה....איך אפשר לדעת איזו שיטה עדיפה? כאילו, אפשר כמובן ללכת לפי הקורס הזול ביותר. יש כאלה שאפילו מציעים את זה בחינם... בלאו הכי הרוב הולכים לשם כדי להכיר בן אן בת זוג..... (ואולי זה בעצם סוד האושר...?)

 

[כנרת יפה שלי]

יופי.

עד הקטע של : " אני מבולבל", אני מסכימה אתך עם כל ההערות. כל הדברים האלה נכונים, ואת כולם מקדמת המדיטציה הטרנסנדנטלית. גם את היחסים .

 

[מוטי עטיה]

אוקיי...הבנתי....

אז המדיטציה הטרנסנדנטלית דוגלת בכל המשפטים שנשמעים יפה אבל אין להם שום מובן....נפלא. את גישתי לנושא הזה ניסח בטובו מורי ורבי (שלא לומר הגורו שלי) אהוד בנאי כבר לפני די הרבה שנים: זה הולך ככה. (לצערי לא מצאתי ביצוע אבל מי שמכיר יכול פשוט לשיר את זה) א יידישע רסטהמן אהוד בנאי מילים: אהוד בנאי לחן: אהוד בנאי ניסיתי מדיטציה זה לא הלך לי ניסיתי הרי קרישנה - וברחתי אפילו סיינטולוגיה לא עזר לי אסטרולוגיה מרוב הפסיכולוגיה התבלבלתי וכל אחד אומר לי: זו הדרך שחיפשת איך זה לא נתפשת? שחור נגד לבן עד שיגיע לכאן א יידישע רסטהמן יש לו אמונה ויש לו כח הוא יודע איך לרקוד ואיך לשמוח הניגון שהוא יביא יעצור את הזמן יחיה את המתים ויוריד את המן א יידישע רסטהמן אז הם יגיעו מרחוק, מאתיופיה מניו יורק, מאפגניסטן... בעקבות אותו השיר אל הארץ המובטחת יגיע השחור עם הלבן הוא בדרך, הוא בדרך לכאן א יידישע רסטהמן לילה טוב

 

[כנרת יפה שלי]

מדיטציה טרנסנדנטלית לא מנסים.

לומדים ממורה מוסמך, ויודעים. ומתרגלים מתוך מחויבות לעצמי. ואז גם נהנים מן התוצאות המפתיעות.

 

[כנרת יפה שלי]

אנחנו פשוט חיים את כל הדברים האלה.

לא "אומרים" אותם. לא מדברים עליהם. הם חלק מן החיים הזורמים שלנו.

 

[מוטי עטיה]

הבנתי...

טוב, אני מתרגל את השיטה של היוגי הנודע, בבא וישנודס מרישיקש: " "Just Be Meditation" שמובוססת על "Welcome Theory"... ומבחינתי הוא היחיד שיודע איך לגרום למישהו להתחבר לאני העליון שלו, להגיע לשלום פנימי, לאהוב את מה שיש, להתחבר לאנרגיה הקוסמית, לחוות את האהבה האלוהית שמהווה העולם, לבקש אושר ולהפיץ אותו, לחיות את הרגע הזה, לאזן בין הצ'י והצ'ינג....וכל השאר גם כן, אז אין לי כוונה להצטרף למדיטציה הטרנסצנדטנלית. אבל תודה על ההצעה....

 

[כנרת יפה שלי]

רגע,

אתה יועץ פילוסופי. אני העליתי שאלה. איך אתה מגיב עליה?

 

[מוטי עטיה]

אני לא יועץ פילוסופי....

אני משתתף בפורום בדיוק כמוך. אין איזה מונופול על הפילוסופיה או על דיונים פילוסופים לאף אחד ולא יכול להיות . לגבי שאלתך המקורית בפתיל המקורי- אין לי מה להוסיף על דברי ישראל ולא הגבתי על שאלה זו. הגבתי רק על המשפט שהבאת של מהרישי.... תראי, כנרת, אני קראתי הרבה מאוד ספרים "רוחניים" והשתתפתי בכל מיני סדנאות למינהם בעבר מכל מיני סוגים. (כולל באמת סדנה אצל בבא וישנודס ברישקש) אני לא מזלזל במקום שאת נמצאת בו כי הייתי בו בעצמי בעבר. אבל אני לא נמצא במקום הזה יותר ואני מסתכל עליו היום בצורה ביקורתית.... ערב טוב...

 

[כנרת יפה שלי]

תסלח לי, אבל איני מקבלת את ההשוואה.

למרות דמיון חיצוני מסוים. ההבדל רב על הדמיון.

 

[מוטי עטיה]

עכשיו לא הבנתי

אינך מקבלת את ההשוואה בין מה למה? ההבדל בין מה למה רב על הדימיון?

 

[כנרת יפה שלי]

בין סוגים שונים של מדיטציות.

 

[מוטי עטיה]

טוב, אז את לא מקבלת את ההשוואה

סלחתי לך

 

[ישראל שורק]

ואת הקלישאות האלה

תדקלמי באזניו של ילד רך? זה יסבר את אזנו? זה יבהיר לו גם מהי מהות האין, מהות המוות, כלשונך?

 

[כנרת יפה שלי]

איני מדקלמת

במקרה נזכרתי בזה. בדרך כלל ההתייחסות שלי אל ילדים היא קונקרטית. ביחס למוות, בכל תרבות יש הסברים שונים. ויש כמה הסברים דומים בין תרבויות שונות. ובחברה הרבתרבותית שלנו, אנחנו ממלאים פינו מים, כדי לא לומר משהו שהוא לא פוליטקלי קורקט... אבל כאן בפורום, יפה להעלות דעות שונות.

 

[22ק ו ס ם]

זו שאלה שכולם מתמודדים איתה בצורה זו או אחרת

ואין עליה תשובה מוחלטת. אני חושב שלפני שנוגעים במהות המוות צריך להתייחס קודם כל למהות החיים. צריך להסביר לילד כזה שהוא בר מזל במיוחד מעצם העובדה שהוא חי. הרי הסיכויים שדווקא הוא יתקיים היו בהכרח לרעתו. בהתאם לגיל הילד אפשר להסביר לו על הסבירות שההורים שלו יפגשו, שמכל הזרעונים והביציות יווצר דווקא הוא וכו'. העובדה שכנגד כל הסיכויים הוא חי צריכה לשמח אותו מאוד כי היא מאפשרת לו לעשות ולחוות דברים שאחרת לא היו מתקיימים. בגלל שהחיים כל כך ייחודיים, צריך להתייחס אליהם במלוא הרצינות ולמצות מהם כמה שאפשר. מוות, הוא סוף החיים של כל חיה על פני כדור הארץ, והיא משהו טבעי שיעבור על כולם. אפשר להרגיע אותו בזה שיעבור עוד המון המון זמן עד שזה יקרה לו ועד אז הוא יוכל להסתכל על הדברים בפרספקטיבה שונה כנראה. מכיוון שהחיים כל כך ייחודיים וחד פעמיים, תכלית החיים צריכה להיות מה שעושה לו טוב (ורצוי לא על חשבון אחרים). אין איזו משמעות מיוחדת וכללית לחיים ודווקא מתוך חוסר המשמעות הגלובלית הזו אפשר להצמיח משמעות אישית לכל אחד.