שאלות על אוכל..

hatalya

New member
שאלות על אוכל..


היי נשים יקרות ואמיצות.
חדשה פה, וכל כך מעריכה את הפורום הזה!
אחרי טיפולי פוריות ושתי הפלות, אני די משתגעת מכל דבר..
אז לגבי אוכל,
ממה אתן נמנעות?
עד כמה אתן מקפידות למשל על שתייה מרובה?
האם אוכלות פיצה?
האם אתן אוכלות בחוץ, האם תאכלו למשל ב"ארומה", "קופיקס", ועוד כל מי רשתות כאלו..
אשמח לכל דעה בנושא,
תודה
 

שירהד1

Member
מנהל
ברוכה הבאה


מקווה שתישארי פה עד לסוף השמח והמאושר.
על איזה רקע היו ההפלות שלך? ובאיזה שבוע את עכשיו?

לגבי שאלתך- האם יש לך בעיות בריאות מיוחדות? חשד לסכרת? או משהו שגורם לך להיות מוגבלת באוכל? כי אם כן- אני מבינה את השאלה שלך, ואם לא- אני חושבת שצריך להרגיע בנושא, ולאכול מה שאוהבים.
חוץ מסושי ומבשר נא, אני לא יודעת על שום הגבלה אחרת.
בהריונות (התקינים והלא תקינים) אכלתי כרגיל (גם ככה אני לא אוהבת סושי ולא אוהבת בשר נא).

למה לא לאכול פיצה? את יודעת כמה פיצות טחנתי בהריון האחרון? כל שבוע, אחרי בדיקת המעקב שלי אצל הרופאה, הייתי עוברת דרך פיצרייה, יושבת עם עצמי, מסדירה את הנשימה, ואוכלת בהנאה מרובה פיצה ושותה טרופית...(אני יודעת- קצת כמו ילדים ביום הולדת. אבל אני מתה על זה).
ולמה לא לאכול בארומה? או קופיקס? או כל רשת אחרת? מה רע בהן? לא חייבים לאכול ביצה לא מבושלת. את יודעת, יש בתפריט מספיק דברים.

רק לסיבור האוזן- יש לי מכרה מאוד קרובה אליי, שעברה השבוע גרידה בשבוע 12 בגלל תסמונת דאון, ולפני חצי שנה עברה גרידה בגלל הפסקת דופק בשבוע מוקדם יותר. כאשר הלכנו לפני כחודש לבית קפה, היא כל הזמן שאלה שם: "האם יש בזה ביצה לא עשויה"? לא הבנתי מה זה ההסטריה הזו.
בסוף מה יצא? שלעובר יש תסמונת דאון
.
את מבינה למה אני מתכוונת? אנחנו כל כך רוצות לנסות לשלוט בהכל, ולמעשה- הרוב לא נתון לשליטתנו.

אז בעיניי- תאכלי פיצה, תלכי לבתי קפה ותהני.
לגבי שתיה- לא הרביתי בשתיה- לא בהריונות וגם לא במצב רגיל (זה דווקא משהו שנכון לעשותו גם ברגיל- לשתות הרבה מים. לא מקפידה על זה מספיק).


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
פיצה זה נפלא!

חוץ מהפעם ההיא, בשליש הראשון, בה עמלתי על פיצה ביתית עם תוספות מושקעות וגבינות שוות והקאתי את כולה 3 דקות אחרי שבלעתי את הביס האחרון
 
ברוכה המצטרפת


מקווה שתישארי איתנו עוד הרבה, עד לתינוק המיוחד


האמת היא שאני לא מהמחמירות. נמנעת ממה שאסור באופן מוחלט, אבל אני לא מאלה שמבקשות סלט בלי נבטים או חוששות לשים נענע בתה.
- בשר, דגים וכו' - אני צמחונית, אז קרפצ'ו וסשימי בכל מקרה מחוץ לתחום. סושי אני אוכלת רק במקומות שיש בהם פס נפרד להריוניות (למרות שהרופא שלי אמר שבגלל שאני אוכלת צמחוני אין בעיה לאכול גם במקומות רגילים, אבל הוא קצת שאנטי מדי לפעמים). נמנעת מביצים נאות (טוב, כמעט... אכלתי איזה פעם-פעמיים מנה שהכילה ביצה נאה). גבינות עם עובש יצא לי לאכול פה ושם. לא קונה הביתה, אבל אם יוצא לנשנש כזאת בעבודה אני לא נמנעת.
- שתייה מרובה - גם לפני ההריון שתיתי הרבה מים. אגב, ברגע שאת מחריכה את עצמך לשתות הרבה במשך שבוע, את מתחילה פתאום להרגיש את הצורך בהם שלא היה לך קודם. קפה אני שותה 1-2 ביום. בשליש הראשון לא רציתי יותר (לפעמים הייתי הולכת להקיא באמצע הקפה של הבוקר), אבל היה לי נורא קשה בלי קפאין בכלל, אז שתיתי דיאט קולה, אבל לא בהגזמה.
- חומוס וסלטים קנויים - אנחנו בכל מקרה לא קונים סלטים מוכנים, מטעמי פלצנות
, אבל אם אני אצל חברים ויש סלט קנוי, אני לא נמנעת. חומוס אני אוכלת רק טרי, במקומות שאני סומכת על הנקיון בהם. ברגע שלוקחים TA הביתה - אחרי יום אני כבר מפסיקה לאכול ממנו.
- אוכל בחוץ - אוכלת חופשי, חוץ מבמקרים בהם האוכל או המקום נראה ממש מפוקפק (כלומר, כזה שגם לא הייתי אוכלת בו ביומיום, שגם קופיקס נכנס להגדרה הזו).
- כמובן שאלכוהול (חוץ משלוק מזדמן מאיזה קוקטייל), סמים וסיגריות מחוץ לתחום. תרופות אני גם ביומיום מנסה לא לקחת אלא אם כן חייבים, אז יצא שמתחילת ההריון לקחתי רק זופרן לבחילות.
 
ברוכה הבאה


מקווה שההריון הזה יעבור לך משעמם!
אני גם עברתי 2 הפלות ברצף ומבינה את החששות. אבל אולי בגלל זה הבנתי שממש אין טעם להשתגע מכל דבר שאסור. אני משתדלת לשתות הרבה בגלל שזה גורם לי להרגיש חרא אם לא, וגם זה ממש חשוב לא להתייבש בהריון.
אוכלת פיצה, אוכלת כמעט הכל. נמנעת מדגים נאים (למרות שכן אכלתי סושי פעם אחת בהריון הקודם) ובצים חיות. יין- שותה קצת מדי פעם- לגימות. אוכלת בחוץ.שותה קפה.
&nbsp
גילית השבוע שאולי אני מעט החלטתית, או חסרת אמון, (ארשום על זה פוסט תכף, רציתי כבר אתמול) ודעתי הוא שכבר קבוע מראש אם תהיה בעיה או לא. אם אוכל נבטים זה לא יגרום להפלה. לא יגרום למום אצל העובר. אני מבינה שזה יכול לעשות אצלי איזה בעיה שיכול לגרום לזה וזה... אני יודעת שאי אפשר להתווכח עם מדע אבל אני כבר לא לגמרי סומכת על הסטטיסטיקה (כי מי כמוך יודעת, בדיוק כמוני, שאין דבר כזה סטטיסטיקה ברגע שאת חלק ממנה)
אז לא צריך להפריז ולעשן ולשתות ולזלזל, אבל עדיין צריך לחיות ולא צריך להיות כל כך דאגתנים לגבי כל מה שנכנס לפה.
 

שירהד1

Member
מנהל
סיגריות רצוי מאוד לא לעשן- גם כשאנחנו לא בהריון-

פתאום, כשאישה בהריון, היא צריכה לשמור על עצמה, ובימים "רגילים" לא?
יש דברים שלא צריך לעשות, גם כשאנחנו לא בהריון.
(וסליחה עם כל המעשנות פה- אני ממש נגד...ושונאת גם את הריח....).


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
מסכימה איתך


אני גם ככה לא מעשנת ושותה ביומיום אז זה פחות בעיה בשבילי להימנע מזה, או להפסיק
 
ברוכה הבאה:)

אני בהיריון שני (סוף חודש שביעי), לאחר שהפלתי את ההיריון הראשון.

בהיריון הראשון הייתי "בית שמאי" בכל הנוגע לאוכל! מאוד החמרתי (אפילו לא טיפת קפאין). בהיריון הנוכחי הבנתי שלא הכל בשליטתי- אז הרשיתי לעצמי מעט יותר, אבל אני עדיין נחשבת ל"מחמירה".

בשליש הראשון, גם כך לא אכלתי כמעט כלום בגלל בחילות ורגישות לריחות (רק קרקרים ומוצרי חלב).
בשליש השני- חזר התיאבון! ומאז אני נמנעת מדגים נאים, בשר שהוא לא "וול דאן" וביצים רכות. משרד הבריאות ממליץ לא לאכול במסעדות, אלא אם המנות הן "מעלות אדים" (כלומר, מבושלות)- ולכן אני מזמינה במסעדות רק מנות מבושלות (בדר"כ פסטות ופיצות). מתגעגעת מאוד לחומוס של מסעדות אבל נמנעת. גם סלטים קרים וסנדוויצים- אני לא אוכלת בחוץ.
אלכוהול- בכלל לא שותה (לפני ההיריון הייתי שותה בקבוק בירה לבנה בשבוע).
קפאין- אני שותה או כוס "אייס קפה" ביום או כוס דיאט קולה (את שאר התכולה בפחית אני שופכת לכיור).- לא יכולה לוותר על קפאין. המנעות מוחלטת מקפאין עושה לי מגרנות. הבעיה שיש לי משיכה למתוק, ולשוקולד בפרט שגם בו יש קפאין. אני משתדלת לאכול רק חטיף שוקולד אחד.
תרופות- לקחתי כל השליש הראשון תרופות נגד בחילות וצרבות. מהשליש השני- לא נטלתי אף תרופה (גם לא "אקמול" או "סטרפסילס").
אני שותה המון מים! אני שמה לי תזכורות בפלאפון לשתות. נמנעת ממיצים ממותקים.
אני מבצעת הליכות מהירות כל יום במשך שעה לפחות.
 
עדיף שאני אשתוק

אבל אני אגיד - הריון שלישי ברצף שאני ממשיכה לעשן (מורידה כמויות וממשיכה) וחוץ מדגים נאים ובשר נא לא מוותרת על כלום. מסעדות בהתאם לתפריט נטול סושי, אבל בהחלט קפה מקופיקס וגם כריכון אם הוא נראה טרי מהצד.
קפה גם לפני ההריון שתיתי עד שלוש כוסות ביום וזו ההמלצה
ואם בא לי צ'יפס מהשקית אני אוכלת גם
עובדת משמרות ולא מקפידה על שינה רצופה
בעצם חוץ מדיאטת סכרת לא הקפדתי על שום דבר.
ודווקא עכשיו בהריון לאחר אובדן אני מרגישה התרסה כל פעם שאני מעשנת או משהו כזה. כאילו שאני מראה לעולם אצבע משולשת ועונה שאתה לא תפחיד אותי, והכל סטטיסטיקה. וראבאק, הבן שלי מת לא בגלל שעישנתי אלא כי נפלתי בסטטיסטיקה. אז אפשר ליפול בסטטיסטיקה וגם להמשיך לעשן?
 

שירהד1

Member
מנהל
מאמרוני- נדמה לי שאת הגעת למצב שבו

(וסליחה על הביטוי)- כל העולם על הזין שלך.
אז אצלך זה בא לידי ביטוי בצורה מסויימת, ואצלי זה בא לידי ביטוי בזמנו בקטע שתקעתי את האמת בפרצוף לכל מי ששאל אותי אם יש משהו בדרך, או כל מי שתקע מבטים בבטן הלא הריונית שלי:(

אגב- אמא של בעלי גם אחות (כעת בפנסיה), וככל שידוע לי, גם היא עישנה בהריונות:(
לא מתה על זה, ולא חושבת שכדאי בכלל לעשן, אבל אני יודעת שמדובר בהתמכרות אמיתית, שצריך הרבה עצבים וכוחות רצון כדי להיגמל ממנה.

כתבת בהתחלה: "עדיף שאני אשתוק, אבל אני אגיד". לפעמים גם אני מרגישה את זה על עצמי בהקשרים שונים
.

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
גם את החלק של האמת אני עושה

לא בגלל על הזין אלא בגלל שלשקר זה מאמץ גדול מדי, אני אכן טובה בלשקר אם אני רוצה אבל לרוב מאמינה שיש לומר אמת, גם אם ההלם של מי שפתח פה ושאל הוא באמת על הזין שלי.
האמת היא שזו תחושה שהייתי רוצה להרגיש - לשים על כולם, אבל בפועל זה אומר שאני מצליחה לברור לאילו אנשים אני מתייחסת ולאילו לא. ובעיקר זה נותן משקל ע-נ-ק לדעה של הבודדים שכן מעניינים אותי, בעיקר מתייחסת לבעל, בעיקר התייחסות שלילית. הוא פחות או יותר היחיד שאני שמה עליו באמת, והייתי מעדיפה להתייחס לדעתו הרבה פחות.
 

hatalya

New member
אין על התרסה טובה מול העולם

אני ממש לא שם, מפחדת..
אבל כל הכבוד לך על האומץ.
 
למעלה