שאלות על איבחון קוגנטיבי לא תקין

[ירון מקשקש]

שאלות על איבחון קוגנטיבי לא תקין

שלום לכולם ,

אני בן 47 , עם רקע של נכות קיימת ..100% אי כושר ..71% רפואי ו68% לעיניין שר"מ שלא קיבלתי דחו אותי ..זה לפני האיבחון

משהו לציין קודם יש לי איזה מוקד אור באונה שמאלית פרונטלית מתחת לקורטקס..הבנתי שזה יכול להיות קשור גם לירידה קוגנטיבית..לחץ יתר מוחי היה בעבר יש השפעות ידועות על ראיה..
דיסלקציה ודיסקלקולציה גם..מסבכות

עכשיו אני לא בטוח מתי התחילה הירידה..ב2003 כבר איטית או לאחרונה..יש משמעות לזה?

עכשיו..לפני שנים ב96 עשו לי איבחון מקיף כולל קוגנטיבי..

הממצאים היו שיש לי הפרעת אישיות גבולית מצב שלאחר פוסט טראומה..ודיכאון.
קוגנטיבית הייתי הרבה מעל הממוצע...גם באייקיו גם בתפקרוד בהכל..אילולי ההפרעה הנפשית ונסיבות חיים וביטוח לאומי שלא נתן נכות בזמן..הייתי עם מקצוע..בהדרכה באומנות סביר שהייתי ממשיך לתרפיה..( למדתי שנה בתל חי ופרשתי..)
רק השנה אחרי 20 שנה של מאבק קיבלתי נכות וסל שיקום נפשי..

החלק אולי הכי קשה ומפחיד אני בודד נתק ממשפחה אין בת זוג אני רווק ללא ילדים ..

המצב עכשיו
אני עוד באיבחון יש עוד שני מפגשים..אבל כבר זיהו בעיה במבחן מוקה ..אני לא זוכר את הציון עצמו אין לי ביד ..אנ יודע זה מתחת ל26 ואמרו בעיה אחת קלה ובעיה נוספת בינונית
עכשיו מתמקדים במה שלא טוב ..בשתי הפגישטות הבאות..

תפקודית , יש לי ירידה עד סיכון עצמי..שתיתי חומצה בטעות..מינון יתר של כדורים..היה לי קטע שהגעתי ממקום למקום בלי לדעת ..אני פה פתאום שם..מה היה בדרך ? סכנת נפשות עברתי כבישים..

ויש עוד ועוד..דברים שפחות מסוכנים פיזית..אבל פוגעים כמו למשל שנסעתי לבית חולים לבדיקה בלי צילום שהייתי צריך להביא..דחיה של חודש וחצי..לתור החוזר..
יש המון כאלה שמסבכים

תסכול ומתח ..פחד מהירידה הזו הבלבול..וכו' אתם בטח מכירים..

הנוירולוג שלי נוראי ..טען שמה שיש במוח זה כלום שאין ירידה קוגנטיבית..בכלל..למרות שהפסיכיאטרית שלי שלחה אותי היא הבינה..את המצב מסתבר..ושוללת שטיפול תרופתי גורם לי למצב.

עכשיו השאלות שלי?

מישהו מכיר קשר בין המוקד אור במוח שיש לי..לבין ירידה קוגנטיבית..?

הבנתי שאם יש בעיה פיזית זה שולל דמנציה זה נכון?

ביטוח לאומי האם מקבלים מטפלת /השגחה? באופן כללי ..?

במצב שלי אני מניח שכן..אבל עם הביטוח לאומי אי אפשר לדעת..

הבנתי אולי שיש יחידת המשך טיפול שגם עוזרת מול ביטוח לאומי?

מישהו מכיר נורוכירוג טוב באיזור הגליל עליון..מישהו המליץ לי על ראש מחלקה של נוירולוגיה בנהריה...מישהו פה יכול להמליץ עליו זה יחסית קרוב לי..
או על אחר..
עוד שאלה ..האם מקבלים איזה תעודה לזיהוי שיש בעיה קוגנטיבית? ..יש לי ריבוי ליקויים ומגיע למיון די הרבה לצערי..הם לא יודעים על הקוגנטיבי ואני חושש שאני לא אזכור לאמר ..או מצבים אחרים שיכולים לדעת עם איזה תג או משהו? לא מצאתי מידע על זה ברשת..וזה מאוד מטריד אותי.

בנתיים אני איכשהו מסתדר...ויש מדריכת שיקום נפשי שעוזרת בחלק..( חלק אסור לה חלק זה לא הגדרת תפקיד שלה..)...אבל מפחד ממש מפחד..

יש דברים שעוזרים לי, למזלי אני מאוד מסודר כל דבר במקומו. הפרדת סכום סדר קבוע בארונות
צלצול בפון לכדורים משתדל לרשום הכל ביומן הפון בלוח שנה ובדלת מקרר וכו'..זיהוי חפצים אין לי בעיה. ומשתדל להתרכז שאני עושה את כל הפעולה..שם יש לי בעיה..
אלך לאחות לסדר כדורים בקופסא ככה אמרו לעשות ..
מקלחת רק שאני חש ממש טוב..( כן לפעמים יומיים מוותר..)
מרכז יציאות לעיר..
רשיון נהיגה שיש לי לחדש אני לא מחדש כרגע..
ומתפלל שלא אשכח כיריים שוב או טעות קטלנית ..

עוד עיצות לבנתיים?

סליחה שזה ארוך ואני מקווה מובן יצא לי..ותודה

 

[יענקלה מגבעתיים]

טיפול יותר ריכוזי

מדבריך אני מתרשם שאתה בלחץ נפשי חזק אבל נמצא תחת השגחה אלא שאין לך אמון בחלק מהמטפלים. אני גם מתרשם שהטיפול בף מתחלק וגם חופף בין גררמים רבים מדי.

אני מציע שתתייעץ עם רופא המשפחה שימלץ ויפנה אותך לנוירולוג או פסיכוגריאטר (למרות שגריאטרים אמורים לטפל בזקנים או מחלות זקנה, לדעתי פסיכוכריאטר עדיף עבורך מפסיכיאטר) בשיתוף עם עו"ס של הקופה שירכז את תוצאות הבדיקות והממצאים של הגורמים החדשים ויוכל לסייע לך בבירוקרטיה. אחרי שתפנה לגורמים החדשים תתנתק מהישנים ונקוה שהמצב שלך פחות חמור ממה שנראה לך וזה ירגיע אותך וישפר את המצב הריאלי.

כל טוב ובהצלחה

 

[ירון מקשקש]

אני אסביר ..יותר

&nbsp
כי אולי לא הסברתי שוב..
&nbsp
1 אין לי טיפול חופף...יש שיקום נפשי..זאת אומרת מדריכת שיקום בבית ועו"ס ..וזהו . מטפלים במה שצריך ..התמודדות יחד עם לטפל בחובות...סידור מסמכים..התמודדנו יחד עם ביטוח לאומי..וכן הלאה...יחד עם זאת אין להם הכשרה להתמודד עם מצבי נסיגה קוגנטיבית...אסור להם להתעסק בתרופות..אסור להם לעשות דברים במקומי (קניות למשל..) הם לא מזכירה שלי..
&nbsp
זהו אין לי מטפ/לת . ואין חפיפה בין גורמים..
&nbsp
2 כבר אמרה לי הפסיכיאטרית מראש...יתכן ויהיה שיקום אחר..לא זה הקיים . לא ברור לי אם התכוונה בנוסף..או במקום. היא הפנתה לבדיקה הקוגנטיבית המליאה,
&nbsp
3 רופאת משפחה ..מסתבכת וסיבכה אותי..למשל היא סרבה לתת לי את ההפניה לבדיקה..חיכיתי לנוירולוג..של הקופה חודשים..עד שאחרי שצחק עליי שאין כלום נתן את ההפנייה.
&nbsp
מה שאני אומר בין השורות שרופאים לא יודעים להתמודד עם נפגעי נפש..בטח לא לאתר הפרעה קוגנטיבית אצל מי שמאובלן עם הפרעה נפשית..זה בפני עצמו מעכב או לא מאתר נפגעים קוגנטיביים במיוחד מתחת לגיל "הנכון " פשוט עובר מתחת לרדאר..
לפחות במקרה שלי.
&nbsp
לעבור עכשיו קופה ? לא יודע אולי לבקש רופא משפחה אחר..אם אפשר כן. או שפשוט אחרי האבחון הרופאה שלי תדע להתייחס..
&nbsp
עכשיו מאחר והנוירולוג של הקופה גרוע (דוקטור מיכאל טילבי'ץ על סף פרישה) והנוירוכירוג שהיה לי בעבר ועשה לי ניתוח מוצלח בגב...גם פרש..
אני שואל לגבי רופא שיש לכם פה נסיון טוב איתו...באיזור הצפון...
&nbsp
ופה זה חשוב...יש ממצאים לא תקינים במח..הפרשנות שלהם וההשלכה שלהם יכולה לשנות טיפול מקצה לקצה...
אני חושב שצריך שם עוד בדיקות או לחזור על בדיקות שעשו לפני שנה ..מספיק זמן שגידול יגדל מספיק..לעשות נזק גדל והולך..
&nbsp
כי אני לא מסכים ולא אסכים שיש לי נסיגה מסיכה נפשית..זה סותר ..את המצא במוח..זה סותר את זה שאני בשיקום..בפעילות בחוגים ואף מצליח מאוד..בקהילות שונות באחת קיבלתי מתנדב מצטיין.. יש מפגשים יש טיולים וכו' וכו'..אוהבים אותי .
&nbsp
דיאטה לשמור על סוכר גבולי אני עושה..כדורים לוקח גם של הנפשי גם של הלב והבטן ..
ספורט משתדל לעשות ככל יכולתי..( גם קשה בגלל דלקת מפרקים , פיברומיאלגיה ועוד)
בת זוג עוד לא מצאתי..זו מטרה עוד לפניי..אני עדיין מאמין
&nbsp
זה הכל סותר דיכאון שפוגע בקוגניציה לדעתי..ודם אין שינוי במצב הבעיות לא נעלמות שיש לי יום טוב מאוד נפשי..רק יותר קל לי להתמודד איתן..זה ההבדל.
&nbsp
אני שנים בפורומי מחשבים תומך פה בתפוז , מנהל את פורום הפרעות אישיות גבוליות..גם
&nbsp
אגב אמון...עשו לגבי טעויות והרבה....היום מסכימים איתי שהייתי צריך לקבל נכות לפני 20 שנה בחלק הנפשי...ושיקום שהיה מציל אותי...מגיהנום קטן שעברתי. עשו טעות באבחון של בעיות גם בשנות העשרים שלי המצב התגלגל לניתוח שיצאתי ממנו בנס הולך..
&nbsp
צחקו עליי .לאחרונה למשל שהגעתי למיון עם בלבול וכאבי ראש וחזה...ה"קוקו בא שוב" עם התראת שווא..רופאה אחת האמינה לי והתקעשה שיש משהו חריג.. גילו את הגידול...
&nbsp
ועוד יש לי רשימה כזו....אנשים רואים הפרעה אז הכל בא ממנה ..ואז לא מזהים תמיד ונכון את מה שבאמת יש...
זה לא חרדה..זו מציאות. שקורית לא רק לי..יש גם את מצב הרפואה ומה שקורה במיון תורים לבדיקות וכו'...
&nbsp
זה והעובדה שאני לבד , גם פיזית אבל גם שרק אני מכיר מבין את המצב שלי הפיזי נפשי המכלול כולו..מטריד מאוד לעתיד..עד היום תפקדתי מספיק טוב להסביר מה יש לי להתעקש איפה שצריך ..וכו' ולקבל טיפול ..
&nbsp
החשש שלי שאם אני מאבד את היכולת בעתיד לטפל בעצמי בלי אישה או ילדים שמטבע הדברים יודעים יותר את המצב הכללי גם הפיזי המורכב...לא יהיה מי שידאג באמת לטיפול..
&nbsp
אחת הבעיות כנראה של הרפואה..שאין מומחה שמרכז את הכל ..את כל המידע..מכין את האינטרקציות וההשלכות של חולים מורכבים בעיקר..ומנווט את המטופלים..למקום הנכון. אפילו אין מאגרי מידע..בדיקה שעשית במכון חיצוני לא מופיעה בבית חולים..למשל..לך תסתובב עם מסמכים למקרה שתיפול ברחוב ופינו אותך..זו בעיה של כולנו אני חושב.
&nbsp
טוב פסיכוגריאטר אתה אומר? אני אחפש מקווה שיש לי באיזור הקרוב..
&nbsp
אני גם מקווה שהמצב לא חמור..באיבחון ואולי זה הפיך..אפילו . יחד עם זאת הסטטיסטיקה לא בעדי....וריאלית אני צריך להיות מוכן לגרוע מכל להתכונן לגרוע מכל..
&nbsp
התמודדתי עד הנה עם מצבים מורכבים..אני מקווה שהאני שלי ישאר מספיק יציב להמשיך..תמיד יש אתה הבום בפנים עד שמעכלים..זה גם יגיע..
&nbsp
תודה לך
&nbsp
&nbsp

 

[יענקלה מגבעתיים]

עיצות

אכן כעת מצבך הרבה יותר ברור לי.
אתה אחד מאנשים לא מעטים שנעשה להם עוול,
אבל כאן, בפורום אלצהיימר, לי אין מה להציע לך מלבד להגיד לך שאני מזדהה עם תחושותיך.
אני חושב שאם מישהו אחר מהמשתתפים בפורום זה, יביע דיעה מעשית, כוונתו תהיה טובה אבל היא לא תועיל לשפר באמת את מצבך.
אתה עצמך מנהל פורום יותר מתאים לטיפול בבעיות שקרו לך. לפורום זה אין אפילו מנהל ואנחנו פחות סמכותיים מהפורום שאתה מנהל.

אולי תנסה לפנות לקרן נויבך ברשת בית?

 

[ירון מקשקש]

תודה

כנראה באמת לא אקבל הבנה גם פה...לפחות לא ממך..אתה כמו הרוב רואה את הנפשי..ושם אותו קודם ..קצת נעלבתי ..אסתדר לבד כמו תמיד תודה